שלומות לעם,

לכבוד העונה החדשה בליגת קזינו (חרטאבונה לשעבר) הנה הקריטריונים התקפים לעונת 2010/11 של 'חביב נולד', התחרות החשובה ביותר בכדורסל הישראלי כולל הכל, כולל כולם.

בסוף העונה, אם נחיה, ייוולד לנו עוד חביב סיפרה חדש. הדרך ארוכה היא ורבה, רבה, הדרך ארוכה היא ורבה מאוד. כי ככה זה עובד: לא פשוט להיות חביב סיפרה, תואר שנושא עימו מתנה יקרת ערך: חיי נצח בארכיון הסיפרה ואזכור שנתי, לפחות, אם לא יותר, גם אחרי 10, 15 ו-20 שנים מיום שהלך החביב מאיתנו ונעלם במחוזות רחוקים.

למודי ניסיון מהעונות האחרונות, ובעקבות ביטול התחרות האחות החורגת, 'מסדר הכלימה', התברר במסדרונות נשיאות הסיפרה כי בידינו זמן רב יותר להתעסקות בספינת הדגל. אגב, המסדר יוחלף מתישהו בקרוב בלינק חדש ומתומצת שייקרא "שום כלום", כפי שפורסם בלבדית בכדורסלע-האתר. ייקח זמן, ממתינים לממונים הטכניים העסוקים.

לפיכך, ועל הדרך, ובעקבות זאת ועל סמך הדברים ובעקבותיהם, נקבע כי יתוקנו קלות מספר קריטריונים מחמירים במטרה להגדיל את הסיכוי לראות יותר שחקנים זוכים בנקודות אוטומטיות.

על מה מקבלים נקודה אוטומטית ב'חביב נולד'? הנה:

במקום "קלע לפחות 25 נקודות בניצחון קבוצתו", נתון הסף יהיה כעת 24 נקודות.

במקום "הוריד לפחות 15 ריבאונדים בניצחון קבוצתו", הנתון החדש יהיה 14, ויצטרף אלמנט נוסף: 18 ריבאונדים במקרה של הפסד.

"מסר לפחות 8 אסיסטים בניצחון קבוצתו" נשאר כפי שהוא ואליו נוסף כעת: "או לפחות 10 אסיסטים בהפסד".

היה וביצע במשחק אחד את כל שלושה הקריטריונים הראשונים, יקבל שתי נקודות כי תותח היה. בנוסף, טריפל דאבל יזכה בשתי נקודות הן במקרה של ניצחון והן במקרה של הפסד.

"קלע לפחות 10 מ-10 לשתיים או מהעונשין, ולפחות 6 מ-6 לשלוש בניצחון קבוצתו", הופך ל-9 מ-9 ו-5 מ-5 בהתאמה.

"סחט 14 עבירות ומעלה בניצחון קבוצתו", הופך ל-11 עבירות ומעלה.

הקריטריונים הבאים נותרים כפי שהם:

סיים עם דאבל-דאבל בניצחון קבוצתו.

חטף 7 פעמים ויותר בניצחון קבוצתו.

הטביע 5 פעמים ומעלה בניצחון קבוצתו.

מר נקודה לדקה (מינימום 20 נקודות במשחק) בניצחון קבוצתו.

העמיד מדד של 35 נקודות ומעלה, ללא קשר לתוצאה הסופית.

קלע 40 נקודות לפחות ללא קשר לתוצאה הסופית.

חסם 5 פעמים לפחות ללא קשר לתוצאה הסופית.

ישנן דרכים נוספות לקבל נקודה, אבל כאן החבר'ה כבר תלויים בשיגיונותיהם של חברי נשיאות סיפרה בסלע. זה יכול להיות מהלך של פעם בחיים על המגרש, או ציטוט חסר תקדים (זכור לטוב הציטוט הנאה "תענוגי אקסטרה דלאקס" של גילי מוסינזון), או כל דבר אחר שיתפוס אותנו (דוגמת הריקודים של סטיב ברט ג'וניור הישן-נושן עם המעודדות באשקלון, למשל) - ונחליט לאמצו אל ליבנו.

שמא נצא לדרך עם מחזור מספר 1? שמא אינדיד.

מכבי ראשל"צ – ברק נתניה

ארון מגי הוא סיכוי תמידי לדאבל-דאבל ומועמד טבעי, לפיכך, להשיג נקודות אוטומטיות לא מעטות. לרוע מזלו, לא מעט מהנתונים האלה הושגו בעבר כאשר הקבוצות שלו הפסידו ולכן איבד נקודות פוטנציאליות. 14 נקודות ו-13 ריבאונדים נגד נתניה מעניקים לו נקודה אוטומטית ראשונה בעונה זו.

נתניה? הכי קרוב לעניינים היה אלטון בראון מכל מיני בחינות. סחט הרבה עבירות, הגיע כמעט לדאבל-דאבל, אבל הפסיד בכל מקרה ולכן הכל על הקרח.

מכבי ת"א – ג"ג הפקות ואירועים

דורון פרקינס השיג בעונה שעברה כמה וכמה (וכמה!) נקודות אוטומטיות בזכות הקריטריון שמדבר על 8 אסיסטים בניצחון קבוצתו. העונה יש עוד שחקן מסוגו לצידו, ג'רמי "סרינה" פארגו, שלוקח השבוע את הנקודה לעצמו בזכות 8 אסיסטים בניצחון על גלבוע/גליל ב-27 הפרש. פרקינס נעצר על 6. זה נאה, אבל לא נותן נקודות.

סחור-סחור סחורצאניטיס הרביץ 16 נקודות ב-16 דקות, אבל מר נקודה לדקה, רק להזכיר, זוכה לנקודה רק מרף של 20 דקות ו-20 נקודות.

מעניין, אגב, שבעוד פארגו מסר 8 אסיסטים עמד הרכז שממול, גל מקל, ואיבד 8 כדורים. עוד נדון בכאלה בלינק המשובח שיקום כאן מתישהו (ממונים, נא להזדרז).

בני השרון – הפועל ירושלים

תיישון ג'יימס, מתחרה חזק ומועמד רציני ל'חביב נולד' בשנתיים הקודמות, פותח גם את העונה הזו כמו שצריך עם דאבל-דאבל נאה כרפאל: 17 נקודות ו-14 ריבאונדים. בן רייס קלע 17 נקודות ואמנם לא עמד בשום קריטריון, אבל אין לי ספק וספק אין לי שהבחור עשה משהו מיוחד במשחק הזה, כולל דאנק במתפרצת עם יד אחת סטייל טל בורשטיין. נאה ומיוחד ועם המון תעוזה לאורך המשחק כולו. רייס מקבל אישור לנקודה חריגה לפנים משורת הדין על סמך חוות דעת נשיאותית.

משחק מצוין של בריאן רנדל (27 נקודות ו-10 ריבאונדים) נשטף לים כלא היה, אבל לא בגלל ההפסד של ירושלים אלא מסיבה אחרת שאולי שכחתם: רנדל הוא חביב סיפרה מכהן, ולכן כלל אינו לוקח בתחרות. לא השנה ולא בכלל. הוא משכמו ומעלה בכל מובן ועניין זה מכבר.

הפועל חולון – מכבי חיפה

חיפה ניצחה, אבל מרקו קילינגסוורת', המועמד הטבעי שלה לדאבל-דאבלים נוחים ונקודות אוטומטיות, היה קצר הפעם עם 16 נקודות ו-7 ריבאונדים. בנתניה התפלקו לו ספרות כפולות בלי סוף. אולי זה עניין של התאקלמות, לא נכחיש זאת כלל ועיקר. האיש הפתיע עם 6 מ-6 מהקו, אגב, וזה נאה.

ואם "ערכן של הריגות" לא מפוקס ברמה הנדרשת לזכייה בנקודה, אלא רק ברמה שמספיקה לניצחון, אין אף אחר בקבוצה שמסוגל לזה, כנראה. לפחות לא הפעם ב-81-84 על הפועל חולון.

דווקא המפסידה היתה יותר תוססת עם 17 ו-10 של ריץ' מלצר, נקודה פוטנציאלית שנשטפה אל הים בגלל הפסד. רוברט הייט עם ה-1 מ-8 שלו משלוש וניר כהן עם ה-1 מ-9 מהעונשין ניצלו מביטול 'מסדר הכלימה' ומהעיכוב שבהקמתו של "שום כלום" (רמז נוסף לממונים להזיז ת'עניינים).

מכבי אשדוד – עירוני אשקלון

ניב ברקוביץ' קם מהספסל ושיחק 29 דקות, כדי לסיים עם 7 אסיסטים וכמעט נקודה אוטומטית בניצחון של אשדוד. אסיסט נוסף היה מסדר את העניין. בצד השני היה ראשון טרנר קרוב לדאבל-דאבל אריק קמבלי באופיו (9 ו-9, רק קרוב, כאמור) ובכל מקרה לא היה מקבל כלום יען כי אשקלון הפסידה.

וויין וואלאס, התוספת האחרונה של אשדוד, היה קרוב לנקודה בזכות 4 חסימות. עוד אחת והוא היה בעייסק, אבל הוא לא.

בקיצור, אולי יופי של דרבי דרומי, ובטח ניצחון יוקרתי, חשוב ומהנה לאשדוד, אבל כל עוד לא נרשמה ולו נקודה אחת במסגרת חביב נולד – המשחק הזה יורד לארכיון כאילו לא ממש היה. צר לי על האכזריות המסוימת הטבועה בגישה הזו.

הדובר לשעבר, ד.ד המפורסם, כבר מזמן לא איתנו. גם פינת המאמנים המצטיינים מהעונה שעברה יורדת מהפרק. רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים) – זה מה יש: נרצה להפוך את החיים לנוחים במידת האפשר ולנטולי מטלות שאינן מאוד מחויבויות.

הישארו עמנו. הפתעות וסקופונים למיניהם עוד יגיעו בשלל חזיתות.

שלומות ונצורות בשלב זה.