גם מחזור 3 מאחורינו, כמעט בלי לשים לב, ואין זאת כי אם עלינו לצאת לדרך ולו רק מתוך כוח ההרגל.

שמא נעשה זאת? שמא אינדיד.

בני השרון – הפועל חולון

תיישון ג'יימס עוד עלול להצטער על הריבאונד החסר שמנע ממנו דאבל-דאבל ונקודה אוטומטית. 19 נקודות ו-9 ריבאונדים היו במאזן שלו. חבל, תיישון. כמה וכמה (וכמה!) מבני העם הביעו באוזני הנשיאות והדירקטוריון תקווה לפיה ייבחר התיש בתום העונה לחביב הסיפרה. חלק אף הציעו ודרשו, להכתיר את ג'יימס כבר עכשיו, יען כי הוא עולה על כל השחקנים האחרים וגם כי מגיע לו. פשוט ככה.

אמר הנשיא: רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים), נמתין. ואם נחיה גם נראה. לתיישון צריך להיות ברור, שאם יפספס הזדמנויות כמו הפעם, הדבר עלול לעלות לו ביוקר בסוף העונה. במלוא הכבוד, שיהיה דרוך יותר החבוב הזה מעתה והלאה.

מורן רוט מחולון היה היחיד בין כל השחקנים במגרש שעמד בקריטריון כלשהו (9 אסיסטים), אבל ההפסד, שבא במידה רבה בעקבות שני איבודים קריטיים שלו בסיום, לקח ממנו נקודה אוטומטית.

ג'יימי ארנולד היה קרוב לדאבל-דאבל עם 17 ו-9, אבל הפסיד בכל מקרה וה"קרוב" הזה לא נותן לו כלום.

ברק נתניה – מכבי חיפה

מרקו קילינגסוורת' חזר לעניינים עם דאבל-דאבל של 16 ו-11 נגד הקבוצה הקודמת שלו, ולקח את חיפה לניצחון בעזרתם של חברים טובים, שאף אחד מהם לא עמד כמותו בקריטריון כלשהו. אבי בן שימול היה הכי קרוב, אבל נעצר על 7 אסיסטים – אחד פחות ממה שצריך כדי לקבל נקודה.

נתניה? שום-כלום וגם כלום-שום. אם שמוליק ברנר מסיים פתאום עם יותר נקודות מאשר אסיסטים (7 לעומת 5) כנראה שהעסק לא מכוון ב-100 אחוז.

מכבי אשדוד – מכבי ראשל"צ

דארל טאקר היה קרוב לנקודה אוטומטית בזכות 7 מ-7 לשתי נקודות, אבל הקריטריון מדבר על 9 מ-9 כמינימום מהטווח הזה.

ראמל בראדלי קלע 27 נקודות וזה מכובד ואף נאה, אבל מה לעשות שאשדוד הפסידה? גם דאבל-דאבל יפה של ג'וש קרטר (16 ו-13) נשטף אל הים כאילו לא היה מעולם ומאותה סיבה ממש.

אין חיר מהמשחק הזה, אם לסכם.

מכבי ת"א – הפועל ירושלים

משחק חרטאבונה שעורר כעס רב במסדרונותינו עד כדי כך, שהוחלט שלא ליזום אייטמון לגביו למחרת. מבחינת 'חביב נולד' ישנו צדיק אחד, ג'רמי פארגו, שסיים עם 8 אסיסטים וקיבל נקודה אוטומטית. צ'אק אידסון היה קרוב מאוד לדאבל-דאבל, אבל נעצר על 9 ריבאונדים לצד 11 הנקודות שלו וזה לא מספיק, כידוע.

סחור-סחור, אגב, היה קטסטרופל'ה מבחינה סטטיסטית. למזלו, 'מסדר הכלימה' בוטל והמדור החדש 'שום-כלום' עדיין לא נכון. אם כבר יוצאים לרגע מנתוני התחרות, מכבי ת"א נחסמה חמש פעמים ולא חסמה אפילו פעם אחת. איפה הימים של ד'אור פישר וסטפון לאזמה? בינתיים, אפשר לנצח ב-20 הפרש למרות נתון מהסוג הזה.

ירושלים? כשקולעים 55 נקודות קשה לחלץ מישהו שעומד בקריטריון. קשה וגם לא קורה. לא הפעם, בכל אופן.

ג"ג הפקות ואירועים – עירוני אשקלון

ראש וראשון ומעל כולם גל מקל עם דאבל-דאבל ייחודי, 11 נקודות ו-11 אסיסטים. עידו קוז'יקרו חוזר לכושר עם 11 ריבאונדים ב-19 דקות, אבל רק 8 נקודות – שתיים פחות ממה שצריך כדי לקבל נקודה.

אשקלון? לא קרובים אפילו. בחו"כ!

וזה אומר שהגיע זמן לסכם: היחיד והראשון העונה שעולה לשתי נקודות אישיות הוא ג'רמי "סרינה" פארגו. הוא ולא אחר. הרשימה המלאה התרחבה קצת וכוללת כעת גם את מרקו קילינגסוורת', גל מקל, אלטון בראון, אדריאן בנקס, רומאו טראוויס, שמוליק ברנר, סחור-סחור סחורצאניטיס, תיישון ג'יימס, בן רייס וארון מגי. לכל אחד מהם נקודה אחת.

אמרתי לכם שתיישון ג'יימס צריך לעבוד קשה או לא אמרתי?

סקירה וסריקה נוספות אחרי המחזור הבא.

שלומות ונצורות בשלב זה.