עירוני אשדוד – ברק נתניה

אחד המשחקים, יו נואו. נתניה כבר עמדה על 15 הפרש או יותר. אשדוד שיחקה אז הגנה בלתי נסבלת והקלות שיגעה שספגה נקודות שגעה את עופר ברקוביץ'. אחרי המחצית הדברים השתנו והשיגעון עבר לאריק אלפסי, שהפעם היה תורו לנסות ולהבין איך הקבוצה שלו שומטת את ה-15 הזה, או אולי יותר, ומפסידה משחק שישב לה ביד. 89-97 לאשדוד. המון נקודות היו שם. עכשיו נשאר לראות מי הפיק מזה גם הנאות אישיות.

שלישייה אשדודית, מתברר: לורנזו גורדון עם 18 ו-10 ריבאונדים במשחק הבכורה; מאירק'ה טפ-הירו רב הרושם עם 9 אסיסטים בניצחון קבוצתו וג'וש קרטר שהרביץ 27 נקודות.

צד שני? אדריאן בנקס קלע 29 נקודות שמעניקות נקודה אוטומטית אישית במקרה של ניצחון, אבל לא בהפסד. ג'ו סמית' הרביץ 7 אסיסטים ואם היה מוסר אחד נוסף היה יכול לטעון לנקודה אוטומטית, עד שהיה מגלה שהנתון הזה תקף רק לניצחונות.

מכבי ראשל"צ – הפועל ירושלים

בריאן רנדל, עם דאבל-דאבל אריק קמבלי במהותו ובאופיו (12 ו-11), הוא היחיד שראוי לנקודה אוטומטית במשחק הזה. ברם אולם ואף על פי כן נזכיר לקהל קוראינו כי רנדל הוא חביב סיפרה מכהן וכיוון שכך אינו נוטל חלק במרוץ לתואר 'חביב נולד' החדש.

בראשל"צ איבד דוויין מיצ'ל הזדמנות להעשיר את מאזן הנקודות האוטומטיות שלו. קלע 27, אבל הפסיד.

בני השרון – הפועל חולון

תיישון ג'יימס מרביץ את הנקודה שלו משני כיוונים:גם דאבל-דאבל מהפכני של 12 נקודות ו-17 ריבאונדים בניצחון קבוצתו, וגם 5 חסימות. לא נכחיש זאת. נקודה אוטומטית יש לו והוא ממשיך להוביל על פני כולם.

חולון? שום-כלום וגם כלום-שום.

מכבי חיפה – עירוני אשקלון

כאן מתחשק להפעיל את שיקול הדעת החורג מן הנתונים הסטטיסטיים. ג'רמיין ג'קסון מחיפה, למשל, נעצר על 7 אסיסטים – אחד פחות משהוא צריך כדי לקבל נקודה אוטומטית בניצחון קבוצתו, אבל ניתן לו אותה גם ככה. בכל זאת, יו נואו, סל ניצחון עם הבאזר או לא סל ניצחון עם הבאזר? נפרגן לו.

ראשון טרנר, סוסון קצר ומוצק שכמותו אם כי לא מוכתר רשמית עדיין כסוסון יאור, הרביץ 21 ו-11 וגם 4 אסיסטים, 2 חסימות ומדד של 37 נקודות. והאיש לא צעיר, כן? נרצה לפרגן לו נקודה שאינה אוטומטית.

כל השאר – שום-כלום וגם כלום-שום.

וזהו, מתברר שזהו. פתאום זה נגמר. כמה טוב שיש מחזור קצר. אולי כדאי באמת לעבור לליגה של 8 קבוצות. ארבעה משחקים בשבוע זה די והותר, במיוחד בליגה שכעבור שלושה ימים מתקשים לזכור את התוצאות של המחזור האחרון בה.

זו האמת, יו נואו. והאמת היא בדיוק זו.

תמונת מצב? עכשיו.

תיישון, כמובן, מוביל על פני כולם והוא בדרך הנכונה לסיים את העונה הזו כ'חביב נולד', נתקשה להכחיש זאת. ג'יימס כבר עם 12 נקודות אישיות, בעוד מאירק'ה נדבק לפארגו וכעת לכל אחד מהם 8 נקודות אישיות. וזה נאה.

ג'וש קרטר יוצר לעצמו מדרגה חדשה והוא עם 6 נקודות במקום הרביעי במצעד 'חביב נולד'.

אחריו רביעיית רכזים ישראלית: גל מקל, שמוליק ברנר, מורן רוט ויוגב אוחיון עם 5 נקודות כל אחד, אליהם מצטרף עכשיו ראשון טרנר בזכות הפרגון הנשיאותי.

מועדון חברי 4 נקודות: אדריאן בנקס, ריץ' מלצר, לי ניילון, דורון פרקינס (איי, איי, איי, גורלו נחרץ), ראמל בראדלי.

מועדון חברי 3 נקודות: ג'וש דאנקן, ארון מגי, אלטון בראון, הווווויל סולומון, ג'רמיין ג'קסון ורומאו טראוויס.

מועדון חברי 2 נקודות: דוויין מיצ'ל, סחור-סחור סחורצאניטיס, אייזיה סוואן, לורנזו גורדון, ניצן חנוכי, סם קלאנסי, ניר כהן וליאור אליהו.

עד כאן 'חביב נולד' לשבוע זה. יש לי תחושה עמומה שנתראה בעוד פרק בסדרה ובתחרות בשבוע הבא, אם נחיה.