קצת רכילות? מי ומי? חי מהשטח? יאללה, שיהיה.
אפי בירנבוים, ליאור ליובין, מיקי דורסמן, שרון דרוקר, רובי בלינקו, נתי כהן, שרון אברהמי, דייויד בלאט, דן שמיר, אלעד חסין, ויקטור סקורניק, עמי נאווי, ארז אדלשטיין, רועי חגאי, עופר ברקוביץ', אבנר קופל, אורי שלף, ישראל ברוך, זיו תבור, אלון בן זקן, מאיר טפירו, ארז כץ, לימור מזרחי, ענת דרייגור, מיכל אפשטיין, אורנית שוורץ, עידן אבשלום, שירה העליון, אריק אלפסי, גרג קורנליוס, בועז טייב. אלה, על פי הזיכרון ההולך ונחלש שלי (קשיש בן 38, בכל זאת) השמות הידועים יותר בין מאות הנוכחים שהגיעו להשתלמות המאמנים שערך אטורה מסינה בנוקיה-ההיכל. ואני ביניהם.
היה אירוח יפה באירוע, שהוא למעשה שיתוף פעולה בין מנהלת הליגה למכון ווינגייט. שעה וחצי בערך של הרצאה תיאורטית ואחר כך חלק שני שעסק בהרצאה מעשית.
מסינה דיבר על הדברים החשובים בעיניו במערכת יחסים בין מאמן לשחקנים ומאמן להנהלה. שטח את האני מאמין שלו, סיפר עד כמה הוא דוגל בהגנה וברוטציות קצרות בהגנה, שהם שני דברים שונים זה מזה, ושמאוד חשוב לו שהכדור יזוז מיד ליד.
הגנתית, הוא מעדיף לגרום לכך שהיריבה תניע את הכדור לידיים של השחקנים בעמדת החצי פינה, ימין או שמאל - לא משנה. משם הוא כבר יעשה פעולות שימנעו את החזרת הכדור לרכז. חשוב לו מאוד שהכדור לא יגיע למרכז המגרש ואחרי שהוא יוצא מהרכז, לעשות את המקסימום כדי שלא יחזור לשם. מבחינתו, כשהכדור בעמדת הרכז מדובר באיום הגדול ביותר על הקבוצה שלו, בין אם זה בפיק אנד רול או אחד על אחד של שחקן גבוה עם הכדור, שלא לדבר על חדירה של הרכז ומסירה לשחקן פנוי.
הוא דוגל במשחק קבוצתי, הנעת כדור כל הזמן, בלי שחקנים שעומדים תקועים עם הכדור ביד, חושבים יותר מדי או מכדררים יותר מדי. לכאלה - אין לו סבלנות.
היו גם שתי אנקדוטות בין השאר. הוא סיפר על שחקן נבחרת כלשהו שאותו אימן בעבר, שיחק בלואו פוסט והיה טוב בתנועה לצד אחד בלבד. מסינה אמר לו שהוא צריך לשפר גם את התנועה לצד שמאל לטובתו ולטובת הנבחרת. השחקן ענה, שכאשר הוא משחק בלואו פוסט מצד ימין הוא מצליח לבטא את עצמו טוב יותר ולהביא את היכולות שלו. מסינה שב ואמר שהוא צריך לעבוד גם על הצד ההפוך. השחקן התעקש. זה היה הזימון האחרון שלו לנבחרת.
סיפור אחר היה על שחקן אמריקאי שמסינה לא רצה לחשוף את שמו, שבמסגרת תרגול של חמש על אפס באימון לא ביצע בדויק את הוראות המסירה. מסינה עצר את התרגיל והסביר לו שוב איך ומה צריך לעשות. כשחזרו לבצע את התרגיל מחדש, הוא שוב מסר לא נכון. "אתה לא מבין מה שאני אומר לך?", שאל מסינה שהעיד על עצמו בהשתלמות, כאמור, כעל אדם חסר סבלנות לגבי אנשים בעלי קליטה איטית מדי. "קואוץ', איי אולרדי ריד דה דיפנס", ענה לו השחקן. סיפור נאה.
הוא סיפר עוד שכאשר הוא בונה קבוצה בכדורסל של היום, שרובה מורכבת משחקנים שמגיעים ממדינות שונות ודוברים שפות שונות, הוא מאפשר להם לרוץ ומחכה לראות מי יהיה השחקן הווקאלי, האחראי, שירים קול וייקח אחריות. לא דווקא הקפטן, אלא שחקן שיגלה תכונות של מנהיגות ואופי, כזה שיוכיח שהוא רוצה להיות במרכז העניינים ולסייע לקבוצה.
בהמשך הוא דיבר גם על הנטייה שלו לחלק את השחקנים בחדרי בתי המלון בנסיעות למשחקי החוץ לפי מפתח קבוע. מסינה, מתברר, מעדיף שלא יהיו באותו חדר שני גארדים או שני גבוהים. הסיבה: הגארדים ירכלו ביניהם על שחקנים גבוהים, הגבוהים ידברו על הגארדים שלא מוסרים. ובקיצור, הוא מנסה למנוע מראש יצירת מחנאות מיותרת וקבוצות בעלי מכנה משותף. לכן, בקבוצות שלו, ברוב המכריע של המקרים, תמצאו גארדים עם גבוהים באותו חדר.
שאלו אותו על כך שבישראל מאמינים בסקאוטינג, גימיקים ואלתורים, בעוד באירופה מעדיפים לשחק אישית אגרסיבית וחזקה, מה גם שהוא עצמו העיד, כאמור, שהוא אינו אוהב חילופי רוטציה ארוכים בהגנה. מסינה ענה, שלא יהיה נכון לומר שהוא אינו מאמין בניתוחי וידיאו וסקאוטינג, אבל באופן אישי הוא נוטה לשים יותר דגש על פעילות עם הקבוצה שלו ופחות ביחס ליריבה. הוא הוסיף בהקשר הזה שברור שלגבי דייויד בלו, למשל, הפעולה המונעת המיידית תהיה סווויץ' בהגנה ולא עזור וחזור, כי הוא יקלע עליך שלשה.
בלאט, שישב בין המאמנים, העלה את נושא המאמנים הצעירים הרבים שהגיעו להשתלמות ורוצים ללמוד איך עוברים בהצלחה את כל הדרך מלמטה עד למעלה (עניין שהוא ודאי יכול לענות עליו לכולם וגם לעצמו). מסינה השיב, שהוא מאוד בעד לאפשר הזדמנויות למאמנים בגיל צעיר ושהוא עצמו היה כבר בגיל 29 מאמן בולוניה ובגיל 33 מונה לתפקיד מאמן נבחרת איטליה. חשוב, לדבריו, לשמור על קשרים טובים ולכבד את הבעלים של הקבוצות, וליהנות מכבוד בחזרה מאותם גורמים. פוליטיקאי? שימו לב שאני רק שאלתי. אתם עניתם.
הוא נראה מרשים, מסינה. בולדוזר, שולט בקבוצה, עקבי בכל דבר. סביר להניח שלא פשוט להיות שחקן שלו, אם כי ג'ינובילי ודאי נהנה בזמן לשחק תחתיו באיטליה. כשמסינה דיבר עליו, אורו עיניו.
gilse@inter.net.il
|