כדורסלע הוקם במאי 2006 – כלומר, חבוב בן 17 כיום - עם מספר לינקים מרכזיים שהיוו אבני יסוד. עם הזמן ובהתאם לצורך ולהשראות מוח קודח ברגע נתון כזה או אחר, נבראו פינות חדשות. אחת מהן היתה סוסוני יאור.
וזהו הפתיח הניצב עד היום בראש עמוד הסוסונים ומבהיר מי ומי בין כוחותינו בתחום זה:
לא נקפח את האנשים הגדולים. הגדולים במיוחד, כלומר. כולם יהיו כאן עם הזמן, לאט לאט. דרישות מינימום: וואחד גופה שאי-אפשר להזיז, כל רגל גזע, מוצקים עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. בנוסף או לחילופין בעלי ביג-ביג תחת כמו מריו אוסטין ורצוי גם ציצים בולטים, מסימני ההיכר האמיתיים של סוסוני יאור. נגיד, לבאן מרסר כזה. ובקיצור, כאן יעלו ויבואו כל גדולי אומה, אבל גדולים וכבדים באמת. סוסונים לגובה ולרוחב. כאלה ששיחקו כאן, בליגת קזינו, אבל גם בעולם הרחב, רחב כמותם. נשתדל לא לפספס אף אחד מהם ובדומה לחיל התותחנים שהלך ותפס תאוצה ומורכב משועי עולם, המטרה היא להעמיד גם כאן חיל רב ועצום של סוסוני יאור, כאלה שהופעתם באולמות הכדורסל היא בלתי נשכחת ולו רק מעצם עלייתם על הפרקט ועוד לפני שלקחו אפילו זריקה אחת לסל. צעד אחר צעד יהיה האגם שלפניכם שורץ סוסוני יאור מכל סוג וגיל. כי לא רק על הקלילות והחן נחיה, כן?
כיום מונה הלינק 62 סוסונים וסוסוניות ועם השנים הפך פחות אקטיבי בהשוואה, למשל, ללינקים 'לזכרם' המספק מטבע הדברים תעסוקה רבה או ל-'חיל התותחנים' בו מתנהלת, יחסית, תנועה רבה יותר ומצורפים פרופילונים מפעם לפעם (הייתי רוצה לומר בשצף-קצף אבל אסתפק בטיפין-טיפין משל הייתי ד. דבורין, הוא ולא אחר).
עם השנים התברר גם כי אכן ישנן מספר הגדרות בסולם הסוסונים, ולא כולם עבותים או שמנים. שמנו לב כי ישנם חזקים יותר, בריונים יותר, שריריים יותר, מפחידים יותר, בעלי לסת מסותתת או ישבן מפוסל ולא סתם ענק ונוזלי. התפתחו תתי-מינים דוגמת שור-סוס, או בולדוג-שור וכל מיני הגדרות, משל היינו מגדירים שחקן: האם הוא 4 או 3? ואולי הוא בכלל 3 וחצי או רבע ל-4? בקיצור, הבנתם.
והנה יום בהיר אחד, או שמא היה זה יום סגריר, הגיעה פנייה מהנתין המכובד אדי כהן וזו לשונה: שלום ערן, אמש בצפייה במשחק הדרבי צצה מחשבה שמא בונזי קולסון מועמד טבעי להיות חביב הסיפרה בקטגוריית סוסון יאור / בולדוג 2 (על שם רנדי ווייט) או שמא רוטוויילר?
וחשבתי לעצמי, זו באמת שאלה מעניינת.
ואז חשבתי לעצמי שוב, שהרי כתבתי כאן על קולסון הרבה לפני שהצטרף למכבי ת"א ואולי כדאי לסור ולבדוק מה נכתב וכיצד התייחסתי אליו בזמנו. הנה, לרווחת העם, דברים שנכתבו על אודות קולסון ב-7.10.2021 בכדורסלע-האתר. תוך כדי קריאה נוספת יכול להיות מעניין לבדוק האם נרשמה שם התייחסות רלוונטית לדברי אדי כהן.
שלוש, ארבע ו-:
צילום: אתר מנהלת הליגה
"לאורך עשר השנים האחרונות בהן שידרתי משחקי מכללות בלילות, שרק מעטים מכם צפו בהם, מן הסתם, היה בונזי קולסון אחד השחקנים המעניינים ביותר שראיתי. נכון, היו שם גם סקוטי ווילבקין מפלורידה שהתגלגל למכבי ת"א, או קייסי פראת'ר מפלורידה ומרקל בראון מאוקלהומה סטייט שהפציעו באילת, או וויין סלדן ג'וניור מקנזס ובריאן אנגולה מפלורידה סטייט שלקחו את נס ציונה על הגב וכולם נרשמו באופן כזה או אחר בפנקס הנשיאותי. היו רבים אחרים שהגיעו בסופו של דבר מהשידורים הליליים לליגה הישראלית, כולל פלופים שלא ניכנס אליהם כרגע, אבל היה בקולסון משהו שונה מאחרים. בעיקר הקושי להגדיר אותו מקצועית ואפילו פיזית.
מה בדיוק אנחנו רואים פה, כשאנחנו מביטים בו?
אני ראיתי בו סוג של קרנף. מבנה לושיוס דייויס, פלג גוף עליון יוצא דופן, סקורר מתוחכם שלא נותן לנחיתות הגובה שלו מול מתחריו לרפות את ידיו. שמרו עליו גבוהים ממנו, נמוכים ממנו, חזקים כמוהו, והוא הערים עליהם פעם אחר פעם. המשחקים של נוטרדאם היו צמודים ומתוחים בדרך כלל, לפחות אלה שראיתי, ולפעמים, מפעם לפעם, כשהמצלמה קלטה באותו פריים את קולסון ואת סטיב וסטוריה, הסווינגמן והקלעי העיקרי של נוטרדאם, נדמה היה שהגובה שלהם זהה.
השבוע הפציע קולסון בירושלים עם קרשיאקה למשחק הפתיחה בפיב"א צ'מפיונס ליג ויצא שבניגוד להרגליי המגונים שהחמירו והחריפו בשנים האחרונות – התייצבתי.
אם קולסון משחק כאן לא נראה? בטח נראה.
זכרתי אותו כ-4 נמוך וחכם שמשלב יכולות פנים וחוץ, ריבאונדר מצוין, דומיננטי בצבע בעזרת מגוון טריקים ותחבולות ובהרכבים מסוימים, שומו שמיים, גם סנטר לעת מצוא ולו רק למספר דקות עם ה-1.98 שלו.
זה היה בימיו באוניברסיטת נוטרדאם, כן? מעריך ששידרתי 5-6 משחקים שלו לאורך שנותיו שם. הבחור מצא חן בעיניי עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ.
כצפוי, קולסון לא נבחר בדראפט ה-NBA. אין לו ממש עמדה. הוא לא 4 שם, הוא גם לא 3, הוא לא מישהו שיושב על תבניות. ואם בקולג' הוא היה מין 4 וחצי איכשהו, בקרשיאקה הוא ירד עמדה אחת למטה ומתפקד כ-3 וחצי לעניות-דעתי-הבלתי-קובעת. אגב, הביטוי שייך לגמרי לסר ש. הרמלין – מה שלומך, סר ש., זרוק לנו איזו עצם ואייטמון חדש כשיוצא לך.
מעבר לשלשת הניצחון של קולסון בשניית הסיום – שהיתה הראשונה שנכנסה לאחר שלוש החטאות שלו מהטווח הזה – היו שם עוד הרבה מאוד דברים מעניינים. למשל, שני פולו-דאנקים (טרם התקדמתי ל"פוטבק" של גיל ברק, אני עדיין תקוע בסלנג הקודם), או העובדה שהוא לגמרי אפקטיבי היום גם מעמדת הסמול פורוורד ויכולות הכדרור שלו עלו מדרגה. ובעצם, אולי לא חשוב לעסוק יתר על המידה בשאלה מהי העמדה המדויקת של בונזי קולסון. הכי חשוב שיהיה על המגרש.
הנתונים מדברים בעד עצמם. מדד 29 נגד ירושלים, שכלל בין השאר 22 נקודות, 13 ריבאונדים ו-3 אסיסטים. ה-MVP של הליגה הצרפתית בעונה שעברה עם שטרסבורג. ה-MVP של פיב"א צ'מפיונס ליג בעונה שעברה עם הצרפתים. זה שחקן שאם הכל יעבוד עבורו חלק בעונה הנוכחית, נראה אותו בעונה הבאה באחת מקבוצות היורוליג.
לקינוח, מעדן: 1:09 דקות לסיום קולסון מצמצם ל-81:78 אחרי סל מתוך הצבע מעל איתי שגב (פעם ראשונה). 23 שניות לסיום הוא חומק לעמית גרשון, מקדים את איתי שגב (פעם שנייה) ומתעופף לפולו-דאנק כדי להקטין ל-83:81. אחרי החטאה מהפינה של אחד השחקנים. 8 שניות לסיום עומד על הקו קייזר גייטס, אחד שאני לא זוכר מהמכללות, וביתרון 83:84 מחטיא שתי זריקות עונשין מהצד של ירושלים. קולסון על הריבאונד כשהוא מקדים את איתי שגב (פעם שלישית), וכל חבריו מתפזרים לצדדים.
צילום: FIBA CHAMPIONS LEAGUE
פתאום הוא הרכז, הוא מקבל ההחלטות, הוא זה שמבין פתאום שהאחריות עליו וכולם סביבו מצפים ממנו לקחת אותה. נשארו רק 6 שניות. הוא מגביר קצב בהתאם לחלחול הסופי של ההבנה הזו, ובהטעיית גוף שכל כולה אומרת כולכם-טועים-אני-גארד-בכלל, זורק את איתי שגב (פעם רביעית), לוקח צעד לאחור ועולה לשלשה למרות שגם סל לשתיים היה מעניק ניצחון לטורקים, וכל זה תוך שהוא עף לאחור ונמרח על המגרש. הלם בקהל. זה בפנים.
אם אני צעיר ב-20 שנה, אין ספק שהדבר הזה היה מסתיים בפרק בפני עצמו בספר נוסף שלי. היום וכרגע, 20 שנה פאסט-פורוורד, אסתפק באייטמון לרווחת העם. היה כיף".
עד כאן האייטמון ההוא מאוקטובר 2021.
ולשאלתך, אדי: אם קראת היטב ולא עשית לעצמך הנחות קיצור טקסט, ודאי גילית כי בונזי קולסון הוא סוג של קרנף.