יום הולדת לרו"ח ד. שמיר היום. האיש בן 49. לכבוד יום הולדתו, ובעקבות עוד הפסד למכבי ת"א ביורוליג, חשבתי פתאום בשעת לילה מאוחרת: לא הגיע זמנו של האיש לשמש מאמן ראשי מכבי ת"א, נניח, בעונה הבאה?

סביר שגם אם הוא חתום בהרצליה לעוד עונה, יתנו לו ללכת ולא יחזיקו אותו בכוח אם תבוא הצעה כזו.

שהרי הרו"ח יצק מים על כפי גדולי תורה. הוא היה שם גרשון, היה עם בלאט, היה עם מסינה ואפילו שיחק אותה מולי קצורין סטייל, והעמיד אחריו יורש (מודי מאור) בניו זילנד ברייקרס כפי שמולי עשה עבור ננו גינזבורג בנימברוק.

אני רחוק להיות חד ומעורב בעניינים פנימיים כמו בעבר, אבל למיטב הבנתי וזכרוני, אלא אם פספסתי משהו ואני טועה, הוא לא שרף את עצמו מסיבה כלשהי במערכת ככה שאין מניעה.

ושימו לב גם לזה: השנה האחרונה שהרו"ח היה במכבי ת"א היא 2006, השנה בה התפרקה השושלת ואנתוני פארקר עזב סופית. אמנם הגיעה זכייה ביורוליג ב-2014 תחת דייויד בלאט, אבל בחדרי חדרים ובחוגי מקורבים אני מספר את מה שאני מאמין בו באמת: מכבי ת"א נגמרה ב-2006, כשפארקר עזב.

אני לא בטוח אם היא נגמרה רק עבורי בשנה הזו, או נגמרה באמת ומאז היא בעיקר תעתיק דהוי רוב הזמן של משהו שמנסה להיות כמו פעם, אבל היי, הרו"ח עזב ב-2006. וגם פארקר.

אני לא מנסה לשים את שניהם על אותו מדף כרגע, כן? אבל רבאק, עברו 18 שנים מאז. בזמן הזה שמיר היה בהפועל ירושלים, בדינמו מוסקבה, בבני הרצליה, בהפועל חולון, בצסק"א מוסקבה, שוב בחולון, אחר כך בניו זילנד ברייקרס, עוד קדנציה אחת עם התורה מסיני במילאנו ושוב הרצליה.

המעגל זה צריך להסתיים.

שמיר חביב עלינו זה מכבר. והאמת, הוא חביב עלינו, כאן בכדורסלע-האתר, כפרשן כדורסל לא פחות מאשר כמאמן. כמאמן? לא ממש ענייננו אם מעביר לאיזורית או מחזיר לאישית. אהבנו בעיקר את ה"א-רייט?" שהיפנה לשחקניו בפסקי הזמן עוד בימי הפועל ירושלים והרו"ח, כנראה, קלט כי מסתלבטים עליו ולימים החליף זאת ב"אוקיי" ישראלי-לבנטיני סביר לגמרי ודי חסר מבטא.

בזמנו, לפני שנים רבות, התפנה הרו"ח מעיסוקיו והרביץ אייטמון לכדורסלע-האתר במחווה ג'נטלמנית נאה כרפאל. העם אהב זאת בהחלט והרביץ דברי הלל ושבח לכיוונו. ככל הנראה, נאמר זאת בזהירות, האיש חיבב אותנו. אולי עדיין מחבב. יש אומרים כי אף המליץ באחת ההזדמנויות בשידור חי בגל"צ על כדורסלע-האתר לאלי ישראלי עליו השלום ולציבור המאזינים.

נתן מלים חמות, נתן.

נעריכו על כך.

היו שנים ששימש פרשן בטלוויזיה. איי איי איי, תענוג גדול זה היה. מפעם לפעם הוזמן לפרשן איזו חרטאבונה אירופית עולצת דוגמת וילרבאן נגד איזו אלבה ברלין מזדמנת. ישב שם הרו"ח באולפן, מאחורי הקלעים, והחל להרביץ תורה בענייני היי פיקנרול בלשון יבשושית במיוחד, בידענותו הצנונית ובקולו המונוטוני.

לא ברורה עמדתכם אבל אנו, בנשיאות ובדירקטוריון כדורסלע גם יחד, נהנינו עד מאוד מפרשנות יבשושית-מונוטונית-מחכימה זו.

פעם התארח הרו"ח בתוכנית אחד על אחד עם רבי פנחס הגרשוני, ולמדנו עוד על האיש ועל סיפוריו המעניינים. לא מזמן נרשם שיחזור והשניים נפגשו שוב בפודקאסט לשיחה מעניינת. אין ספק וספק אין כי מרואיין מעניין הוא וגם פרשן טוב. גם מאמן מוצלח ביותר, כן?

אבל כאמור, מה לנו ולבוקס אנד וואן ומצ' אפ זון? הרי ללכת לקורס מאמנים התעצלנו מאז ומעולם. תנו לנו את הרו"ח כפרשן המרכזי של משחקי ליגת קזינו, ולא נזוז מהטלוויזיה. מלה-מלה. ברם אולם ואף על פי כן, האיש מתעקש לאמן. נו, טוב, שיהיה. עקשן. הפסד שלנו.

רגע, אז מכל זה, למה בעצם קוראים לו רו"ח? ולמה ד. ולא דן? אל תצפו להסבר מעמיק מדי: סתם דאחקה לא מאוד מוצלחת שנקלטה איכשהו לאורך השנים במהלך הכתיבה החופשית והמשוחררת. הוחלט כאן שהוא רו"ח וזהו, על פי חזותו המשרדית-משהו, דמות האיש הרגיל לגמרי, פקיד הבנק, או רואה החשבון, וחולצותיו המעומלנות דרך קבע. ובקיצור, ד. ממשרד רואי חשבון ד. שמיר ושות'. או משהו כזה.

היום, היום הזה ממש, הוא חוגג 49 לקיומו על פני הפלאנטה. ואני שואל, באמת, הן לנוכח הרזומה שנצבר מחד, הן לאור היעדרותו הארוכה מספסל מכבי ת"א מאז 2006 והן בעקבות התחושה שמכבי עייפה וקהה: האם זו רק תחושה, או שבגיל 50 הוא יהיה מאמן מכבי ת"א?

כמו תמיד, אם נחיה גם נראה.

ובינתיים, מזל טוב ויום הולדת שמח.