רנדי ווייט חגג 57 לפני כשבועיים. רשארד גריפית' ציין 50 בחודש שעבר. וינקו ילובאץ, פשששש, יהיה בן 76 ביום שני. נראה שזה זמן טוב ומתאים לספר סיפור לשבת.
לקשר הזה היה סיכוי אפסי להצליח. לא רק בגלל שניטלה מילובאץ הזכות לקבוע מי יהיו הזרים בקבוצה, אלא מפני שאין מנטליות מקשרת בינו לבינם. אחרי עשרים שנים ברמה הגבוהה ביותר בכדורסל האירופי, ניסתה הנהלת מכבי ת"א לרצות מעין לחץ שנמשך שנים מצד התקשורת והקהל, להחתמת מאמן יוגוסלבי. כנראה שגם החלה בעצמה להאמין, שיש ליישם מהלך כזה. וינקו הוחתם, אבל בכך לא הסתיימה העבודה.
ילובאץ היה חסר ניסיון באימון ברמה האירופית הגבוהה. הוא דיבר אנגלית קלוקלת, שהשתפרה אמנם עם הזמן, ובקרבתו פטרו את הבעייתיות בכך באיזכור אם כל הקלישאות: שפת הכדורסל היא שפה בינלאומית, אמרו. כן, בטח. כל כך בינלאומית עד שהיו שבועות רבים בהם המאמן לא החליף מלה עם ווייט וחודשים ללא סיג ושיח עם גריפית'. הוא פשוט לא יכול היה להבין מה גריפית', בעל מבטא כבד וקול עמום, אומר. גם גריפית' לא תמיד קלט מה ילובאץ מתכוון להגיד באנגלית השבורה שלו.
אבל היעדר ניסיון ואנגלית בעייתית היו נתונים גלויים. מה שלא נבדק לעומק הוא רמת הקשר היומיומי בין מאמנים יוגוסלבים לשחקנים אמריקאים באותה תקופה. הכתובת היתה על הקיר. למען האמת, על דפי העיתון.
ווייט שיחק במכבי בעונה שלפני כן והמשיך לעונה נוספת. הוא אמר בראיון טרום עונה לאחר מינוי ילובאץ, באופן הכי חד משמעי שאפשר, שהוא מעדיף שלא לשחק אצל מאמן יוגוסלבי. ווייט בחור חכם. הוא ידע וזכר טוב מאוד איך ניפנף אותו זוראן סלאבניץ' מחובנטוד בדאלונה ב-96'. סלאבניץ' אמר אז, שווייט חושב עצמו למייקל ג'ורדן וגם מתנהג בהתאם. "אצלי לא ישחקו שחקנים כאלה", אמר וביצע.
המשפטים הראוותניים של ווייט נכנסו באוזן אחת ויצאו, כנראה, מהאוזן השנייה של חברי ההנהלה. עובדה, החיבור הלא יוצלח נעשה למרות הכל. אפילו מוני פנאן לא יכול היה לשער בנפשו כמה מדורות עוד יוצתו וכמה מיכלי מים יצטרך לסחוב בתא האחורי של המכונית.
בגלל הזנחת הנושא הזה, נאלצה הנהלת מכבי ת"א להתעסק מדי שבוע או שבועיים, בניסיונות לפיוסים, הצטדקויות והסברים, לאחר עוד כותרת גרנדיוזית של ווייט, עוד הפגזה של ילובאץ וגם פצצה מגריפית', כשזה כבר החליט לומר מה שיש לו. התעוררו טענות מסוג חדש, כאילו ילובאץ כן אמר או לא אמר מה שאמר, ובכלל - מה שצוטט או פורסם אינו מדוייק. אההה, אז האנגלית שלו פתאום כן בעייתית.
אחרי שנתפס ווייט בקלקלתו, כשהוא רושף וקוצף נגד המאמן בשיחה פרטית, והדברים פורסמו בעיתון, ביקש ילובאץ לזרוק אותו מהקבוצה. לימים התברר שלפני ההחלטה לקנוס את השחקן נשאל ילובאץ על ידי אחד מחברי ההנהלה איזה עונש יהיה ראוי בעיניו. המאמן ענה: "הביתה. שייקח את המזוודה, יקפל את הבגדים וייסע. ואם אתם מחליטים לא לזרוק אותו, אז מגיע לו קנס של 100 אלף דולר".
ווייט, כך דווח, נקנס בסופו של דבר ב-20 אלף דולר. המאמן היה מאוכזב מאוד. "אם זה היה קורה אצלי בבית, ביוגוסלביה, השחקן הזה לא היה נשאר אפילו רגע אחד נוסף. הייתי מעלה אותו על מטוס מיידית", אמר. ברוח כזו נאלצו השניים להמשיך ולעבוד זה עם זה עד לסיום העונה.
חשדנות היתה מלת המפתח להבנת מערכת היחסים בין גריפית' לילובאץ. גריפית' סירב לעלות מן הספסל במשחק חוץ באילת, כשילובאץ ביקש זאת ממנו. הוא הוחלף במשחק פלייאוף נגד הפועל ירושלים ביד אליהו ולא הוחזר, לאחר שפלט דבר מה לכיוון המאמן. משחק שהסתיים בהפסד. הוא התראיין לעיתונות ותקף את ילובאץ באמצע העונה, דווקא בעיצומו של רצף ניצחונות וכשנדמה היה שהדברים הולכים ומסתדרים.
פיספוס אדיר. ילובאץ היה בעברו סנטר מצטיין. גריפית' היה סנטר מצוין. במקום שתתבצע הפרייה הדדית, ובמקום שילובאץ ילטש את חומר הגלם שהיה בידיו בדמות שניים-שלושה טריקים מבית היוצר הפרטי, לא נבנתה מערכת יחסים הולמת. ילובאץ היה אנטי גריפית'. הוא לא יכול היה לסבול את האופי העצל שלו, ההתחמקות מעבודה קשה באימונים.
גריפית' לא יכול היה לסבול את ההנחייה הילובאצית שהביאה אותו למצב אומלל. הוא היה תקוע כמו פוץ על האותיות בצד שמאל, על פי דרישות המאמן, ומבלי יכולת להביא לידי ביטוי כישורים אחרים שלו. ילובאץ, למשל, לא אהב לראות אותו לוקח זריקה מאיזור קו העונשין. גריפית' רצה להישאר בצבע ולא לצאת לשומרים, כדי לאסוף ריבאונדים. ילובאץ הורה לו ללכת עם המתקיף אפילו עד קשת השלוש, גם במחיר של הפקרת הריבאונד.
דבר אחד בטוח: הפעם האחרונה שמכבי ת"א עברה עונה טראומתית כזו ביחסים בין מאמן לשחקנים, היתה ב-1992/93, בה איבדה את האליפות. תחקיר רציני סביב ציוות המאמן והזרים היתה פותר הרבה כאבי ראש לכולם.
את ימי ההולדת האחרונים של צמד האמריקאים פספסתי כאן, לא נותר אלא לשלוח ברכה מקדימה לוינקו ילובאץ לקראת יום הולדתו ה-76 בשבוע הבא, ולהזכיר לאומה שוב את המשפט האגדי שלו אחרי אחד ההפסדים: "נו פוסיבול טו וין דה גיים ווידאאוט דה רנדי".
