חתיכת קריירה ארוכה היתה לאורן אהרוני, וגם מזל מיד בסיומה. איך שגמר לשחק והופ, קיבל הצעה מגבעת שמואל להמשיך את השהות הארוכה שלו במועדון, ולהישאר כמאמן. כמי שחי מספיק שנים על ראש הגבעה אהרוני ידע שזה יופי של רעיון. הרי גבעת שמואל עולה ויורדת, וגם יורדת ועולה. ולנסות לעלות ליגה כמאמן כבר בעונה הראשונה נשמע מצוין. אז הוא הלך על זה ופתח בקריירה חדשה באותו מקום ובאותה סביבה.
למעשה, אהרוני בכלל תוצר הפועל חולון. תכל'ס, במה ממשית הוא קיבל רק אחר ימי נבחרת הנוער שלו, כשהצפין כמעט עד הגבול עם לבנון כדי לשחק בנהריה. שם הוא קיבל סדר גודל של 25 דקות למשחק, שם הוא הפך למוכר וידוע יחסית עם הזמן.
ראתה הפועל חולון כי טוב, לא הבינה בדיוק למה נתנה לו ללכת והחזירה אותו לשנתיים. אבל מה לעשות: מה שהלך מאוד יפה בנהריה, לא כל כך הצליח דווקא בבית. אז, כשהוא די תקוע ודי עצוב לו על הלב, יצא למכללה קטנה. ככה, פתאום, כשחקן בליגת העל, פתאום נשבר לו הזובון וכשהוא בן 22 או משהו עזב ונסע.
בארצות הברית הלך לו יותר והוא חוזר לשנתיים בעירוני רמת גן, שנראות היום כמו משהו שאין צ'אנס לזכור כי אכן היו באמת. כל כך מזמן זה היה. עברו השנים, חלפו הימים, ואהרוני הפך לשחקן של 9-8 נקודות למשחק בהפועל אילת ובמ.כ. חיפה וגם עם הפועל גבעתיים היה לו משהו, לא נכחיש זאת, אף לא נכחד. וכל התקופה הזו התבררה כהתברברות מוחלטת לגמרי, בסופו של עניין, שמטרתה אחת: די לנדודים, איפה היתד, קיבינימט, שאפשר כבר יהיה לתקוע אותו באיזה מקום ולהתברגן?
ומאז 2000 הוא חי על ראש הגבעה וממעט לרדת אל פני השטח, יש להניח, גם אם לא בדקנו מה הוא עושה בלילות ואם מבלה את נופשוניו במישור דווקא.
במשך שנים היה אחד מסמלי גבעת שמואל כשחקן, יחד עם דרור כהן ומשה ברנר, ולא לחינם כולם בעלי ערכים כאן. הטביעו את חותמם, ואת חותמם הטביעו. אהרוני היה כמו דגל על ראש התורן, כמו החלוץ שלפני המחנה.
מקצועית? רואה משחק לא רע בכלל היה האיש, קלע מדופלם לשלוש אם כי בסטיות תקן רבות מדי (יום אחד אליל, למחרת כלום לא נכנס), וגם אחד שלא חושש להשליך אפילו 6 או 7 פעמים למשחק מחוץ לקשת. היתה לו נטייה להחזיק בכדור שנייה אחת יותר מדי (טוב, שתיים), ולעכב בכך את התקפות קבוצתו האהודה. שנים, שנים הנהיג זרים ביד רמה יותר ורמה פחות, ואפילו הצליח אפילו להגניב פעם אחת הופעה בגמר הגביע נגד מכבי ת"א לצד שני זרים מיתולוגיים למדי: צ'ארלס מינלנד וקלי מקארתי.
נאחל לאהרוני קריירת אימון נאה. מי ייתן ויהיה מגדולי מאמני ישראל. אומרים שרכזים בינוניים הופכים למאמנים הכי טובים. אבל למה להסתבך עם אהרוני ולקרוא לו רכז בינוני, מה עשה לנו רע?
עדכון 2011: בעונתו השנייה כמאמן הגבעה ירד לליגה השנייה. בתחילת עונת 2009/10 עבר לבני השרון והיה עוזרו של רו"ח ד. שמיר במשך שנתיים. בנוסף, אהרוני היה עוזרו של יעקב ג'ינו בנבחרת העתודה, אל הנבחרת בהדרכתם לא הצליחה לעלות לדרג א'. בחו"כ? ייתכן בהחלט.