קרלו אנזה - נציג הסיפרה באיטליה


את קרלו פגש הנשיא לראשונה במשחק בין מכבי ת"א לקנור בולוניה. לא ידע הנשיא מהחיים שלו באותו זמן. לא כדורסל איטלקי, לא איטליה. וקרלו היה סימפטי דיו כדי להכניסני תחת חיקו והיה לי אב ואח ביצירת הקשר הראשוני עם המדינה והכדורסל שלה. מאז אותם ימים הפכו וארזה, מילאנו, קאנטו, טרוויזו, פורלי, קאזרטה, רומא ובעיקר בולוניה, לערים המועדפות על נשיאות הסיפרה. אהבנו את המקום, האוכל, השפה, הבחורות, הארכיטקטורה, הארכיטקטורה של הבחורות וגם את הכדורסל. אהבנו לראות את מכבי ת"א מנצחת שם, אהבנו גם לראות אותה מפסידה. אהבנו, פשוט אהבנו כל דבר שקשור לכדורסל איטלקי. והכל בזכות קרלו אנזה, שטרח ועמל על החיבור.

נציג הסיפרה הראשון באיטליה היה בעצם סרג'יו ג'סליני, עד שהתברר לנשיאות כי הנ"ל שם עלינו קצוץ אחד ארוך וצפצפני, אינו מעדכן אותו בסיפורים סיפרתיים מתוצרת איטליה ובאופן כללי די ישן בעמידה. ג'סליני היה המפוטר הראשון בתולדות הנשיאות ושוחרר בבת אחת מכל חובותיו, וגם זכויותיו. כעסנו עליו בתחילה, אבל מצאנו את אנזה. והאור שוב חזר לשכון במשכננו. בעיקר כי אנזה הוא טיפוס מאיר עיניים, חם ולבבי, לעולם יעזור ויסייע ויושיט יד.

האם אוהד בולוניה הוא, או שמא מילאנו ואולי זו בכלל סיינה? אגדה עלומה היא עד היום. אנזה מסרב בתוקף לגלות מיהי קבוצתו האהודה ושומר על מבע חתום כשמדברים איתו על כך. "מקצוען אני", הוא טוען, "ליבי לא זז בזמנו סנטימטר למעלה או למטה, ימינה או שמאלה, בשעה שדינו מנגין שבר לוחות סלים במדי מילאנו, וגם היום אין בי כל רגש למראה ניצחון חוץ של קלימאמיו בולוניה תוך יכולת מרהיבה של סאני בצ'ירוביץ'. מקצוען אני ונטול רגשות", אמר באחת הישיבות והנשיא היה גאה בו. כי כמוהו כמוני.

 
 
 
 
Powered By Art-Up