הנציג בעזה גילה בהמשך דבריו גם סקופ קטן. "במשחק היורוסטארס בחורף 1998 בתל-אביב לקח בן דודי זריקה מפתיעה לשלוש ואף הצליח להשחילה השחל היטב", סיפר והמשיך, "שאלתי את סבו של בן דודי, רישאר שמו, מה קרה לרשארד, נכדו. גילה לי רישאר, כי כיוון שביציע ישבו נציגים מה-NBA החליט כי באופן חד פעמי יאמץ מוחו ושריריו ויואיל לזרוק מטווח מרוחק זה. למחרת, אגב, היה עייף מאוד וביקש מנוחה בת 48 שעות מראשי מכבי ת"א. כך בכל אופן סיפר לי רישאר הסב".

זהו, אם כן, ראשיד גריפאת, הנציג בעזה. האיש שהעז לפצוח בויכוח קולני מאוד עם נציג הסיפרה בצפון הארץ, בטענה כי עזה ירוקה ומוריקה ויפהפייה בהרבה מאשר הגליל. הוא גם האיש שגילה לנו באחת מישיבות הנשיאות, מדוע סירב רשארד גריפית' להישאר במכבי ת"א. "זה לא רק וינקו ילובאץ", דיווח הנציג בעזה, "וזה לא רק שהיו לו טענות להנהלה, וזה לא רק בגלל קטש ושפר האנוכיים כדבריו. זה בעיקר כי מעטים הקפידו בשמו. קראו לו ראשיד, כינו אותו רשאד, היו שיצרו בעיות בינו לבין סבו כשהגו את שמו רישאר, ולא מעט הגדילו לעשות ופגעו ברוחו כשקראו לו רישארד, שזה בהחלט שילוב קטלני ופוגע". ובו במקום ידענו, כי טוב עשינו בזמנו, כשכללנו את מספר סיפורים מצטיין זה בסגל נשיאות הסיפרה.