היא רצתה יותר מכולן וגם נתנה הכל על המגרש. "אני צעירה, אני עדיין תינוקת", אמרה נאתכו באליפות אירופה ביוון, אחד מהישגי השיא של כדורסל הנשים הישראלי ואשר להגעה אליו היה לנילי חלק משמעותי ביותר. גם היא לא ידעה כמה המשפט הזה נכון ומצמרר

נילי היתה שחקנית של מאני-טיים, הוליכה את תיכון אוסטרובסקי רעננה לאליפות היסטורית, זכתה עם מכבי רעננה בשני התארים היחידים של המועדון מאז ומעולם והיתה שותפה לאירוע היסטורי נוסף – הדאבל הראשון של אליצור רמלה בעונת 2003/04.

כשנילי עלתה על הפרקט אפשר היה לחוש שמשהו טוב יקרה. מבחינתנו, העיתונאים, היא היתה אחת השחקניות שכיף לדבר איתן. תמיד חביבה, אף פעם לא מסרבת לראיון ומדברת לעניין. החיוך שלה אמר עליה הכל. הוא היה מקסים, שובה ובעיקר אמיתי. אותו חיוך על השפתיים פשוט המיס אנשים. ראית אותו והתמוגגת מאושר. החל מיום שישי, 5 בנובמבר 2004, בסביבות השעה 20.00, לא ניתן יהיה לראות אותו לעולם"

(הדברים נכתבו בידי רענן וייס, חבר מערכת YNET).

נאתכו נהרגה בכביש 767 סמוך ליישוב שדמות דבורה באזור כפר תבור. הרכב בה נהגה ושהו בו אחותה ואחת החברות איבד שליטה וסטה לנתיב הנגדי. ג'יפ שהגיע במהירות פגע ברכב.