שני מוכר פחות מרוב האנשים האחרים שמופיעים כאן. יצא לי לשחק נגדו בליגה לנוער: הוא כשחקן הפועל בקעת שאן, אני במכבי פ"ת. הוא היה אז כוכב בנבחרת הקדטים, ואני שחקן שחוזר מניתוח קשה במטרה להציל את קבוצת הנוער המדרדרת. זה היה המשחק הראשון שלי מזה שנה וחצי בערך. הוא שמר עלי, אני עליו. זו היתה העונה האחרונה שלי בנוער, הייתי מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. סיימתי עם 19 נקודות על רגל ורבע, הוא פשוט לא שמר. אבל בהתקפה הוא היה מצוין, חזק ופיזי. לא הלך לו באותו ערב, אבל אפשר היה להרגיש שהילד שחקן.
הוא נולד וגדל בקיבוץ חפציבה. בגיל 16 הוא עלה לבוגרים בהפועל בקעת בית שאן. כהן ניצל מהאסון המפורסם של הקיבוץ ב-1986 כאשר תשעה נערים ונערות והמדריך שלהם חזרו מטיול ונהרגו בתאונה. הוא לא יצא לטיול כיוון ששהה במחנה אימונים של נבחרת הקדטים, שכללה אז בין השאר את גיא גודס, אמיר כץ, קורן אמישה. יוסי הררי ומשה גרשון הובילו את החבורה הזו למקום תשיעי באליפות אירופה.
שני היה שחקן פנים, שאהב לברוח החוצה. הפועל גליל עליון שמה עליו עין והוא עבר לשחק שם בגיל 17 אצל מולי קצורין. צפו לו אז עתיד מזהיר, אחר כך הוא שיחק גם בהפועל תל-אביב ובהפועל חיפה ותחנות נוספות שלו היו הפועל גלבוע וגם הפועל עפולה איתה עלה לליגה הראשונה יחד עם רוני מורגן, מורי סילבין, מנחם אביטן, חגי כהן ואחרים. בליגה הבכירה הוא שיתף פעולה בעפולה, ששיחקה אז עם הסקוררים דייויד אנקראם ומייקל האקט.
הוא נהרג בתאונת דרכים בכביש שעובר בסמוך למושבים ירדנה ובית יוסף, ולקיבוץ נווה אור, בדרך שבין הכנרת לרמת הגולן. הקבוצה האחרונה שלו לפני מותו היתה הפועל בני-יהודה גולן.