נחשפתי רק אל קצה-הקצה של סיום הקריירה שלו. את כל שנות תהילתו הגדולות והרבות כמאמן מכבי ת"א, על 13 האליפויות ו-11 גביעי המדינה בהם זכה, לא ראיתי. בעצם, אני זוכר ממנו בעיקר את תקופתו בהפועל ת"א כמאמן במחלקת הנוער. ועוד לפני כן את זמנו בקבוצה הבוגרת של אדומי העור. את הזכייה בגביע המדינה עם הפועל ת"א ב-1984, למשל, ואת סדרת גמר הפלייאוף בין הפועל למכבי ת"א במהלכה אירעה התקרית המפורסמת בין מייק לארגי למוטי ארואסטי. עוד לפני כן היתה לו גם תקופה מוצלחת יחסית במכבי ר"ג וכאן כבר מתעמעמים הזיכרונות האישיים שלי. רוזין, שכינויו היה מר כדורסל, עלה ממצרים בגיל חצי שנה. הוריו, ילידי מזרח אירופה, עלו לארץ ישראל ומאוחר יותר גירשו אותם התורכים ששלטו כאן למצרים. הם שבו לתל-אביב כאשר הפכה להיות חלק מארץ ישראל המנדטורית. רוזין שייך עוד לזמנים בהם הילדים כאן שיחקו כדורסל עם כדורי רגל ממולאים בסמרטוטים. הוא החל לשחק במגרש הפחים ברחוב סלמה בדרום תל-אביב וכשבא המעבר למגרש הבלטות ליד קולנוע אוריון, בסמוך לשוק הכרמל, החל המפנה הגדול. בגיל 27 הוא כבר היה המאמן הראשון של נבחרת ישראל. זה קרה עוד לפני קום המדינה, ב-1947, כשהנבחרת התארחה בטורניר בפראג. הוא אימן בהמשך בשתי אליפויות אירופה בשנות השישים וב-1967 הוביל את מכבי ת"א לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע נגד איניס וארזה והפסיד לה במפגש כפול. רוזין אימן גם את הפועל חולון, הפועל גבעת ברנר, הפועל גבת/יגור, אליצור ת"א, הפועל ירושלים, מכבי ר"ג ומכבי ראשל"צ. במקביל לעבודתו כמאמן כדורסל היה גם מורה לחינוך גופני בבית הספר גאולה בת"א, נשיא ארגון מאמני הכדורסל וממקימי בית הספר למאמני כדורסל במכון ווינגייט. לאחר מותו קראה מכבי ת"א את אחת מקבוצות הנערים של המועדון על שמו. רוזין זכה בפרס ישראל בתחום הספורט לשנת 1999. הוא שימש במגוון תפקידים באיגוד הכדורסל, מרכז מכבי ובהתאחדות לספורט, קיבל עיטור כבוד ממרכז הפועל ומעיריית ת"א שהפכה אותו ליקיר העיר, וגם את גביע הוועד האולימפי ב-1998 במלאות 50 שנים למדינת ישראל. לאורך שנים נפוצו בדיחות סביב נטייתו לשכוח דברים, רובן ככולן מתוך אהבה והוקרה לאיש ולא מרוע, קנאה או לעג. אחת מהן לקוחה מהימים בהם אימן בהפועל חיפה, ומספרת כי באחד המשחקים רצה לבצע חילוף. על הספסל ישבו זה לצד זה חיים זלוטיקמן ושי שרף. רוזין, שהיה משוכנע כי שרף נמצא על המגרש, פנה לזלוטיקמן ואמר לו: "חיים, קום ותחליף את שי". זלוטיקמן עשה כמצוותו, קם והחליף מקומות עם שרף. על הספסל.