היה גם נאה למדי ובעל חיוך נעים, יש להודות, על אף שפמו הצר. ריגש את נשיא הסיפרה עד מאוד, כאשר חשף פעם בראיון ללא חשש, כי מגוחך בעיניו שמאמנו הידוע גם כמולי קצורין, מקפיד להזהיר נואשות עד כמה מסוכנת היריבה ועד כמה יש לכבדה, כולל לפני עימותים כבדי משקל נגד הפועל גבת. "רבאק", אמר אלכסיס, פחות או יותר, "הרי יש גבול לכל דבר, אנחנו לא ילדים ולא צריך להאכיל אותנו בדברי קשקושין בלבושין שכאלה". חייך הנשיא ואהב את וונדל אף יותר מאשר קודם לכן.

לימים פגש את נשיא הסיפרה בברלין, שם שיחק עד גיל מאוחר והעביר בה את מרבית שנותיו לאחר שעזב את מכבי ת"א (שלא רצתה להאריך את חוזהו, הטיפשה). "מה זה, אתה ממשיך לגבוה, הא?", אמר לו. הצטנף הנשיא המאוהב על מקומו כבחורה צעירה ורגשנית, וגמגם בסמרטוטיות סוחפת: "לא, וונדל, פשוט לא התראינו המון זמן וזה נדמה לך". יום הולדת שמח לך, תותח-על צר-שפם.