|
בעל כינוי
איש קשוח וקולו דק. נשיא הסיפרה והנשיאות כולה איתו, נהגו לפרגן לארדיטי אם כי מעולם לא שררה ביניהם קירבה יתרה. הערכה כן, כבוד כן. קירבה פחות. אל תומר שטיינהאור הנפלא, שמעל'ה אמסלם האגדי ועמי נאווי השואג על הפרקט, הרגשנו קרובים. אל ארדיטי לא כל-כך. למה, הכיצד ואיך זה קרה, לא ברור עד היום. אולי כי ארדיטי היה סופר-מקצוען. לקשקושינו הרבים לא היה לו ראש, אם כי כיבד את המוסד הספרתי ואת מקצועיותו. היה רציני להחריד, רציני רצח איך שאומרים. פחות תקשורתי מהאחרים.
אהבנו את סגנון הזריקה שלו, עת הקשית שלשות אל גג האולם ומשם הן נחתו פנימה. פחות אהבנו את כיסוחיו הרבים ונחמץ ליבנו עד מאוד כשחיסל כמעט לחלוטין את כבוד נשיא המדינה מיקי ברקוביץ', באחת מסדרות הפלייאוף בין הפועל ת"א להפועל ירושלים. יום אחד, היה זה יום סגריר יש להניח, עת מעיינות היצירה של הנשיא גואים וגואים עד בלי די, שמתי לב שניתן לכתוב את שם משפחתו על ידי שלוש אותיות בלבד: RDT. ומאז ועד היום נושא הוא בגאון את הכינוי המיוחד הזה בארץ ובעולם כולו. ושיהיה לך יום הולדת נאה במיוחד, RDT
|
