מהיר ותחבולן הוא האטן ובמקרים רבים מצאנו עצמנו משחזרים בסוגים שונים של שחזורים, איך בדיוק הוא קלע בזה הרגע את הסל שקלע. לצידו שיחק אז אנתוני גרונדי, שזרק מכל טווח ויחד עם האטן יצר צמד סקוררים מהסוג שתמיד כל כך אהבנו: שני קאובויים שיורים מאקדחם סדרי גודל של 50 נקודות משותפות למשחק, על אף כל ניסיונות השמירה וההגנה של האינדיאנים שמולם. בעצם, אולי זה היה הפוך והאטן-גרונדי היו האינדיאנים, כן? נתקשה לזכור.

שנה אחר כך הוא התגלה פתאום בהפועל ת"א אצל אפי בירנבוים ועמי נאווי. הפועל החלה את העונה באוסישקין, אבל פינתה אותו בהמשך ועברה ליד אליהו. אז גם גילינו באקראי באחת הכתבות בטלוויזיה, כי האטן מחזיק על ראשו רעמת אפרו ענקית שאיכשהו נעלמה מעינינו קודם לכן, יען כי היתה קלועה בצמות-צמות על ראשו. עשרות צמות קטנות היו שם, יש להניח, ורק באחד האימונים פיזר אותן לפתע. לרגע נדמה היה כי הפועל החתימה זר חדש תחתיו. לא כך היו הדברים. היה זה המנוול בכבודו ובעצמו.

ומנוול על שום מה? על שום שבאחד ממשחקי הליגה בעונת 2006/07, והוא כבר שחקנה של עירוני אשקלון, עמד המלעון הזה על הקו והחטיא זריקות עונשין לרוב. 6 מ-16 היו לו באותו ערב, מספרים שמביישים את שמו, את רמתו ואת יכולתו. המקרה היה עובר ודאי לסדר היום אלמלא בשר מבשרנו, הלוא הוא שוטה הנבואה המכובד, הימר על אובר באותו משחק ואם האטן לא היה מחטיא כל כך הרבה זריקות עונשין באותו ערב היינו גורפים את המזומנים בוודאות.

לפיכך החליטה הנשיאות לכנות את האטן "המנוול", אות וזכר לחטא שחטא באותו ערב גורלי, עת גרם לשוטה מבוכה רבה ולנו הפסדים כספיים. עם זאת, יש לומר, אנו אוהבים מאוד את האטן המנוול ואת יכולותיו המשובחות, כולל בהגנה מפעם לפעם, כשהוא חפץ בכך.

המנוול זכה בכבוד להיות המצטרף הראשון לרשימת האגדות המהלכות של סיפרה בסלע (חביבי הסיפרה, אלילי הסיפרה או בעלי כינויים), בעידן החדש. עידן שבו מנוהלת הסיפרה בחסות אתר האינטרנט כדורסלע ולא מעל דפי העיתון. כיום הוא חי וקולע ויורה כקאובוי (או כאינדיאני, נתקשה להכריע), בליגה האיטלקית השנייה.