טריי סימונס הוא חביב הסיפרה הראשון שנבחר מאז עברה סיפרה בסלע לאינטרנט. לא רק זה, הוא נבחר אחרי הליך ארוך וממושך שכלל 27 מחזורים מייגעים מאוד בליגת קזינו, ובאמצעות תחרות 'כוכב נולד' ברוח שנות האלפיים.
פעם לא היינו צריכים להתאמץ כל כך ולהסביר איך ולמה ומתי. פעם היה גם קל יותר להיבחר לחביב. קליק קצר עם הנשיא, הצטיינות עקבית על המגרש, שפם מטופח והופ – אתה כבר מועמד חזק מאוד. היום דברים שונים. המהות השתנתה, הנשיא כבר לא חי בין שחקניו אלא מורם מעם במידה כזו או אחרת, הליגה פחות מעניינת, השידורים קטועים ומתנהלים בשיטת "שירים ושערים" מפעם, באוסישקין כבר לא משחקים כדורסל. ובקיצור, מה שהיה הוא לא מה שישנו. וזה קשה.
הבונוס הגדול ביותר של החביב, כל חביב, הוא זכות ההנצחה. וואנס נבחרת לחביב הסיפרה, לעולם ועד יעריצוך בכל רחבי תבל ועד אחרית הימים. זה לא עוד תואר אישי כמו מלך הסלים או מלך האסיסטים, ששבועיים אחריו כבר לא זוכרים מי היה ואיפה עשה. חביב הסיפרה הופך למודל הצלחה. אחד שכולם שואפים להיות כמותו. אחד שיש לו ערכים מוספים מחוץ ליכולת לקלוע, להוריד ריבאונדים ולמסור אסיסטים. אחד שהוכיח, שהוא מסוגל להתחבב.
סימונס עשה את זה. הוא התחבב. הוא בא לכאן אחרי רקורד קצר בספרד וביוון, וכבר אז ידענו שאם הופיע שם חייבת להיות בו סוג של תותחנות כזו או אחרת.
בתחילת הדרך הפגיז המון נקודות כמו שאנחנו, בנשיאות הסיפרה, אוהבים מאוד. מיד אחר כך הראה צדדים נוספים במשחק שלו: מסר יותר, עבד קשה בהגנה, לא החטיא מקו העונשין (ממש כמו שאנחנו אוהבים) וקלע צ'אקות חשובות במאני טיים (וגם זה בדיוק כמו שתמיד אהבנו לראות משחקנים אחרים).
הוא שתקן. כמעט שלא שמענו ממנו מלה לאורך שלושת רבעי העונה ששיחק בגליל. כוחו בשתיקתו. הוא סוג של מחסל שקט. הערכנו את יכולתו להתעלות בפיינל פור ולהגדיל את הממוצעים. היה גם סוג של צדיק בערב הנורא של סשה בראטיץ' וקני אדלקה מקו העונשין בחצי הגמר נגד מכבי ת"א, וסיים עם 4 מ-5 משם.
קצת לא נעים אבל ודאי שנתגבר על כך ולא נכחיש, כי לפרקים דמתה דמותו בעינינו לדמות מחבל שיעי טיפוסי. כחוש וצנום גם יחד, מזוקן ומשופם גם יחד, עיניו מתרוצצות בחוריהן לפרקים. חס ושלום מלהשוות את חביבנו החדש למחבל אויב, אבל היה קצת קשה להתאפק. הנה, זה נאמר. זה כבר מאחורינו.
לימים הרים את המדינה, לא נכחיש זאת, שעה שהיה שותף בכיר לזכייה באליפות של הפועל חולון. משם הגיע למכבי תל-אביב במהירות, כדי לנסות ולהחזיר אותה בחזרה והרביץ עונה אחת גם בהפועל ירושלים. צרור ברכות ואיחולים על המינוי, חבר, וגם על יום ההולדת ממש-ממש היום, מכל חברי נשיאות סיפרה בסלע בארץ ובתפוצות. ושנמשיך לראות אותך קוטל את כולם בשתיקתך הרועמת, המפלחת את האוויר כסכין חד במיוחד.
חביב הסיפרה