קמתי בבוקר מתוך ידיעה שאני הולך לחזק את חיל התותחנים שלי במישהו, אבל לא היה ברור לי מי. דייויד ריברס? אנטואן ריגודו? ארתוראס קרנישובאס? ברור לי שבמוקדם או במאוחר הם יהיו בחיל. משום מה, לא בא לי עליהם כרגע. החלטתי להפתיע וללכת עוד יותר אחורה, לשחקן שעוד הספקתי להתלהב ממנו כנער.

אנטונלו ריבה, מה חשבתם.

הבן אדם עשה 25 עונות באיטליה. לא הפסיק לשחק עד שהפך למלך הסלים של הכדורסל האיטלקי בכל הזמנים. איזה גארד הוא היה, תשאלו את דורון ג'מצ'י ומיקי ברקוביץ'. שריר אחד ארוך ומהלך. גם צלף, גם שומר קשוח. גם פיזי מאוד ואפילו מפחיד קצת מבחינה חיצונית, גם איש רך ומקסים. תשאלו את כל מי שמכיר אותו.

שנים עקבתי אחר ריבה. עוד מהימים שלו בקאנטו כאלוף אירופה. פעמיים רצופות הוא היה איתם בגמר בתחילת שנות השמונים, פעמיים זכה. אחד הגמרים היה נגד מכבי ת"א, השני נגד מילאנו. היום קאנטו מתברברת באמצע טבלה בלי שום בשורה מיוחדת לאומה. יצא לי להיות במשחק שלה לפני כמה שנים. קהל אדיר יש שם. אם הקהל הזה הוא גלגול ישיר למה שהיה פעם במועדון הקטן הזה, אז ריבה, מרזוראטי ושאר החברים שלהם מהימים היפים (הלו, צ'ארלס קיופק, וואלאס בראיינט וברוס פלאוורס האגדיים) – נהנו מכיף חיים בימים ההם.

לא היה פשוט לסיים את הקריירה כמלך הסלים בכל הזמנים. ריבה נאלץ לעבוד מאוד קשה כדי לעבור את המכונה הבלתי תיאמן שנקראת אוסקר שמידט. בסוף זה קרה. ב-2004, שנתיים אחרי הפרישה, זיכו אותו בגביע מיוחד על היותו מלך הסלים בליגה האיטלקית בכל הזמנים. 14,399 בסך הכל, שזה 14,399 יותר ממה שאני קלעתי בליגת העל. מגיע לו כבוד על זה, אני חושב. אין הרבה אנשים שקלעו כל כך הרבה יותר ממני, כמותו.

הקטע עם ריבה הוא, שאחרי 12 עונות בקאנטו הוא המשיך ל-13 נוספות (למי בכלל יש כוח לכל כך הרבה שנים?), וחזר הביתה לעוד ארבע אחרונות במועדון שלו. בין לבין הוא הסתובב חמש עונות במילאנו, שתיים בפזארו ואפילו ירד לגוריציה מהליגה השנייה.

אני זוכר ממנו פיזיות מודגשת, יד מדהימה מקו העונשין, רגליים חזקות במיוחד, חדירה לסל עם כדרור נמוך, צ'אקות מהפינות ומזווית של 45 מעלות ורוח לחימה תמידית. אף פעם לא ראיתי את אנטונלו ריבה כבוי או מיואש.

בעונה האחרונה שלו (2001/02) הוא עוד הספיק לשחק ליד סם היינס האגדי, אחד מחביבי הסיפרה המאוחרים. היה איתו גם אחד, פטריציו ריבה. מן הסתם בנו, אבל לך תדע – לא מתחייב על זה. אנטונלו הוא יליד 1962, פטריציו נולד ב-1981. מה, היה לריבה הגדול ילד כבר בגיל 19? הכל אפשרי. כנראה שזה הבן. כן.

היום הוא הג'נרל מנג'ר של רייטי, שסיימה במקום הראשון בליגה השנייה ועלתה. זה אומר שנראה אותו שוב בסביבה בעונה הבאה. כבר סיבה להמשיך ולעקוב מקרוב אחרי הליגה הזו, אפילו שקבוצתנו הגאה, טרוויזו-שלנו, ספגה כמה מכות קשות בדרך וננטשה על ידי מרבית שחקניה הבולטים.

יש לריבה אתר מכובד משלו כראוי לאגדה בת זמננו. אומרים שהוא גולש סקי מחונן, או משהו. הצצתי קצת באתר. איפה יופי, איזה רספקט, איזה כבוד. נשבע לכם, כבר אין אגדות כדורסל כאלה. לכולם כואבת הברך, או שהסמים דופקים אותם, או שלא מתאים להם לייצג את הנבחרת וכל מיני כאלה.

אנטונלו ריבה היה רק אחד. אשכרה. הייתי מת לשבת איתו ולכתוב ספר שלם עליו, על הכדורסל האיטלקי, האירופי, השנים היפות, הפחות יפות. ומצידי שאף אחד לא יקנה. העיקר שיהיה ספר כזה. יש שחקנים שנולדו כדי לכתוב עליהם ספר. ריבה הוא כזה.