הוא היה רזה ומשופם בעידן שבו עוד לא נולדה סיפרה בסלע, שתבחר לה חביבים בעלי שפם. הוא היה צלף מדהים בעיקר מהפינות, וההתקפה המתפרצת של ריאל מדריד עם קורבלאן או קבררה במרכז, ועם וויין בראבנדר מצד אחד והוא עצמו מצד שני, היתה סמל של תקופה שלמה.
אני מדבר על וולטר שצ'רביאק, זה ברור, האיש שהשדרים הספרדים לא היו מסוגלים לבטא את שם משפחתו אז פשוט קראו לו וולטר. איזה ידית היתה לוולטר, יא אולוהים. ומי שמספר לכם שהיריבות הגדולה ביותר באותן שנים היתה בין ריאל של שצ'רביאק לבין מכבי ת"א, לא לגמרי מדייק. היריבות האמיתית היתה בין ריאל לבין וארזה. בין שצ'רביאק לבין בוב מורס. מכבי הגיעה קצת אחר כך.
שבע עונות שיחק שצ'רביאק בריאל מדריד, במהלכן נולד לו וולי, שחקן NBA לכל דבר ועניין וקלע משובח בפני עצמו. האבא ויתר בזמנו על הזדמנות להשתלב ב-NBA כי רצה חוזה מובטח לשנתיים לפחות, אבל בפאלו הציעה לו אז חוזה לעונה אחת. בריאל מדריד דווקא נתנו לו, ואפילו לחמש עונות, אבל למעשה הוא הגיע לשם על תקן נבחן. נבחן-מה-נבחן, ציק-צ'ק החתימו אותו ועד היום הוא מחזיק בשיא הליגה הספרדית בכל הזמנים – 65 נקודות במשחק אחד.
היה לשצ'רביאק קשה לוותר על החלום שלו לשחק ב-NBA, אבל מהר מאוד הוא מצא את עצמו משתלב נהדר בריאל. מהר זו לא מלה: זו היתה 1973 וכבר במשחק הליגה הראשון שלו הוא קלע 47 נקודות נגד ברצלונה, וריאל ניצחה ב-60 הפרש. קראתם נכון. ריאל סיימה את העונה ההיא ללא אף הפסד בליגה וזכתה בגביע אירופה בזכות ניצחון על וארזה בנאנט, צרפת.
בתקופה של שצ'רביאק בספרד ריאל זכתה בשלושה גביעי אירופה, אחד מהם ב-1980 על חשבון מכבי ת"א בברלין. היא הגיעה לשני גמרים נוספים בהם הפסידה. בנוסף, היו לה ששה תארים (אליפויות וגביעים) בליגה הספרדית יחד עם שצ'רביאק. אליל היה.
את בוב מורס הכרתי מהמשחקים של וארזה נגד מכבי ת"א. את שצ'רביאק ובראבנדר מהמשחקים של מכבי נגד ריאל. אבל אף פעם לא יצא לי לראות את שצ'רביאק נלחם במורס. אומרים שאלה היה משחקים מדהימים והיריבות בין שניהם היתה יוצאת דופן. אם חמש פלוס-פלוס-פלוס-מינוס מבטיחים לשדר משחקים משנות השבעים בין מורס לשצ'רביאק, אני עושה מנוי לשנתיים בזה הרגע. לא שיש סיכוי, אבל זרקתי מלה, שיהיה.
בעונת 1979/80, האחרונה שלו בריאל, אנשים כבר דיברו מאחורי הגב. רמזו שצריך לשחרר אותו, שהוא כבר פחות טוב משהיה. שצ'רביאק הפך לזר שמופיע בליגה האירופית בלבד ושיחק פעם בשבוע במקום פעמיים. סיטואציה לא נוחה, כידוע. ובכל זאת, בגמר נגד מכבי ת"א הוא התעלה וסיים עם 18 נקודות, והפעיל מצוין את רנדי מאיסטר והסנטר המזוקן רפאל רויאן, שסיים עם 27 נקודות. ג'ים בוטרייט היה טוב, גם אולסי פרי היה סביר מאוד. דווקא לו סילבר דפק את המשחק באותו ערב.
לא מזמן נבחר שצ'רביאק לאחד מ-35 השחקנים הטובים ביותר באירופה בכל הזמנים, ויזכה להוקרה בפיינל פור במדריד. היום, כשהוא חי בארצות הברית, הוא בעיקר אבא של וולי. שם לא ממש שמעו על הנסים, הנפלאות והנצורות שעשה עם ריאל מדריד בשנות השבעים. מה הם מבינים, האמריקאים האלה שמעולם לא ביקרו באירופה. אין להם מושג.
