|
חביב הסיפרה ובעל כינוי
שן הזהב הקבועה בפיו ועליה האות S, נוצצת עדיין למרחקים גם בגילו המופלג של סטנלי. נוכחותו בישראל בשנים המאוחרות של הקריירה שלו השפיעו על נשיא הסיפרה עד כדי כך, שהשם סטנלי, המלה המצלצלת והנעימה הזו, הפך לכינוי חיבה בפי הנשיא עבור כל אחד מידידיו. בעיר ובכפר, בקיבוץ ובהר, בגיא, בעמק ובחורש. הוא לא נחשף מספיק, אני יודע. אבל האיש, שנצפה לאחרונה במכבי הוד השרון, היה ריבאונדר מדופלם, חוטף מצוין, בעל אחוזי קליעה נפלאים ואף למשחק. עצל באימונים, זה נכון, אבל אם היה משקיע אנרגיה רבה מדי באימונים, איך היה מחזיק את עצמו בכושר טוב כל כך עד גיל 40? לא פראייר הוא, סטנלי זה. סטנלי שן זהב ברנדי, כך כינינו אותו בסיפרה.
הוא גם חביב וגם בעל כינוי, ולפיכך אהדתנו לו כפולה. הובא לארץ לאחר פמפום נמרץ בסיפרה בסלע ונחת לראשונה בהפועל חיפה/נשר. שיחק גם במ.כ. חיפה אצל בירנבוים אפרים, זז איתו לבני-השרון, נפצע לצערנו, ולא הפגין את מלוא כישוריו. משם והלאה טרח גם בעבור אשקלון ומכבי פ"ת, ועוד קודם לכן בילה שנים הרבה בליגה השנייה בצרפת. אחת הליגות החביבות באופן אישי על מוסד הנשיאות. אין כמוך, סטן. סטנלי נשיקה וחיבוק, אהוב יקר. רק אושר, אח יקר. ומי ייתן ותנצוץ השן לעד ולעולמי עולם.
|
