ארונו הוצב בנוקיה-ההיכל, כדי לאפשר לקהל לחלוף על פניו ולחלוק לרלף כבוד אחרון. אכן כי כן, שועה עולם היה והמוני בני העם הגיעו וכיבדו את זכרו.

קליין, ניצול השואה, נולד ב-1931 בגרמניה ובגיל 20 עלה עם אמו לישראל מבלי שידע לדבר עברית. הוא עבר מסלול ארוך מאוד כשחקן במדי מכבי ת"א ונבחרת ישראל, נחשב לקלע מצטיין והפך לאחד השחקנים הבולטים ביותר בארץ. הוא הופיע 68 פעמים בנבחרת ישראל, אפילו אחת מהן לא ראינו במו עינינו למרבה הצער. הוא שימש גם כקפטן הנבחרת וב-1964 פרש ממשחק פעיל ועבר לאימון כשמאחוריו כמה וכמה (וכמה!) הישגים, כן?

חמש שנים לאחר מכן מונה לראשונה לתפקיד מאמן מכבי ת"א. מאוחר יותר הפך למאמן נבחרת הנוער והיה לו בשנים ההן חלק אקטיבי בפיתוח והקמת הנבחרות הצעירות באיגוד הכדורסל. עם הישגיו הגדולים ביותר נמנה המקום הרביעי של נבחרת הנוער באליפות אירופה לנוער בזאדאר ב-1972, כשרלף מציג לכדורסל האירופי בחור צעיר בשם מיקי ברקוביץ', יו נואו.

עם השנים הפך קליין מזוהה מאוד עם מכבי ת"א ואימן את הקבוצה במספר קדנציות שונות כשהוא בא והולך, הולך ובא, ומשמש למעשה כמאמן הבית השני בתולדות האגודה אחרי יהושע רוזין ז"ל. קליין אימן אמנם גם מועדונים אחרים לאורך הקריירה הארוכה שלו דוגמת הפועל ירושלים, הפועל חיפה והפועל אילת, כולל היריבה הגדולה הפועל ת"א עמה זכה בגביע המדינה ב-1993, אבל תמיד נחשב למכביסט והיה אהוד מאוד על הקהל ועל השחקנים.

הוא היה זה שהוביל את המועדון לזכייה הראשונה בגביע אירופה לאלופות ב-1977 בבלגרד, ושנתיים לאחר מכן גם את נבחרת ישראל למקום השני באירופה באליפות בטורינו, הישג אליו לא הגיעה הנבחרת הלאומית מאז.

ב-1983, לאחר לבטים וביקורות שספג, עזב את הארץ לתקופת-מה וקיבל על עצמו את אימון קבוצת סאטורן קלן. בהמשך אימן גם את נבחרת גרמניה עימה הגיע למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס, לאליפות העולם ולשתי אליפויות אירופה לפני ששב לארץ ב-1987.

לימים סיפר כי הסתכסך עם אחותו על רקע היציאה לגרמניה, מאחר שזו ראתה את המעשה בעין לא יפה, אולם הוא עצמו חש בכך ניצחון אישי גדול על הגרמנים כניצול שואה. אבי המשפחה נרצח באושוויץ.

קליין המשיך להיות קשור לכדורסל עד ימיו האחרונים, כשהוא כותב טורי פרשנות, מפקח מקרוב אחר קבוצות כדורסל לבנות באבן יהודה ומוצא גם זמן לאמן קבוצה מליגה נמוכה, אליצור אלקנה. אזכור אותו, במפתיע, דווקא מימיו כמאמנו של השריף ת'רדקיל האלילי עטור הצלקת, ימים בהם שצף וקצף והוביל את הקבוצה לכדורסל מצוין, אם כי מעט נאיבי: הפועל ת"א פספסה הזדמנות אדירה לאליפות דווקא תחתיו, כאשר למרות יתרון ביתיות שהיה בידיה בסדרת גמר הפלייאוף הפסידה להפועל גליל עליון. לימים האשים את השריף על שהיה מסומם. גם אם נכון הוא הסיפור, וגם אם אמיתי הוא, נתכחש לו נואשות.

קליין תמיד זכה להערכה מקיר לקיר ומאף מחישוק לחישוק, על אף שהרשה לעצמו להתראיין באופן חופשי במיוחד ולא פעם שיגר חיצי ביקורת כלפי מוסדות, גופים ואנשים בכדורסל הישראלי.

זכה בפרס ישראל על הישגיו בספורט, נמנה עם היכל התהילה של הכדורסל הישראלי וזכה לכבוד והוקרה רבים מאוד עוד בחייו.

בערוב ימיו ממש נערך טקס רב רושם בקיבוץ געש, שאורגן בידי אוהדי מכבי ת"א אליו הגיעו מאות רבות של מוזמנים שליוו את קליין לאורך הקריירה, כולל אורחים מליגת ה-NBA. זו היתה, למעשה, המסיבה הגדולה האחרונה שלו.