|
חביב הסיפרה ובעל כינוי
געגועים, געגועים. כנפי ההיסטוריה חולפות מעל ראשינו ממש, כשעולה השם המפורש מייק גיבסון. כזה תותח לא היה פה מזמן. לאלה שלא ידעו את מיכאל, נאמר ככה: ריבאונדר אימים, ענק בגובה 2.12 שקולע שלשות כמו דריק שארפ. ומעל הכל, משרבב את לשונו הארוכה בזמן הזריקה משל היה מייק אחר לגמרי. הזיקית, קראנו לו. הזיקית שמכישה את כולם, גם אם לא ברור עד היום האם זיקית מכישה בכלל, או שהיא פשוט לוכדת את אויביה בלשונה הארוכה ובולעת אותם בעודם חיים. כך או אחרת, כן או לא, גיבסון הזיק לכל יריב. מזיק של ממש, זיקית חמד. לא נכחיש זאת.
הפועל ת"א הביאה את גיבסון לארץ והחליפה אותו לאחר שמונה משחקים, למרות שהיה אחד הטובים בקבוצה, אם לא הכי טוב. מאוחר יותר הוא חזר להפועל גליל עליון ושמו קשור בשמה עד היום, וכתוב באותיות ענק בספרי ההיסטוריה של נשיאות הסיפרה, כמי שזכה באליפות ישראל בעונת 1992/93 עם קבוצה שאינה מכבי ת"א. היה חביב למדי לבריות ולתקשורת, נשיא הסיפרה שומר לו עד היום פינה חמה ביותר. בריאות ואריכות ימים, זיקית ותיקה, ויום הולדת מלבב ונעים לך.
|
