מאז עלה כאן הלינק המופתי הזה, פרי מחשבות רבות והרהורים אל תוך השעות הקטנות בלילות נטולי שינה, מגלים הנתינים מעורבות ומציעים הכנסתם של סוסוני יאור לרוב. גם ויכוח ניטש, לא נכחיש זאת, לגבי הקריטריונים הראויים להכנסת סוסון יאור כזה לרשימה. גובה, עובי, משקל, כוח, כרס, היעדר ניתוח, מאסה. כולם משמשים בערבוביה. ביטוי שיצא לי לשמוע לפני מספר ימים לראשונה מזה זמן רב, ומצא חן בעיניי. יש סבירות גבוהה שתמצאו אותו משתרבב באייטמונים הקרובים.

למשל, מתיאש סמודיש הוא סוסון יאור או שור אימים? ופרדראג דרובניאק, שור אימים הינו או סוסון יאור? שאלות שאין להן פיתרון. ייתכן כי יוכנסו כולם אל הביצה, ואת השוורים, נניח, נסמן גם בעיגול כתום שיידע העם הזה כי מדובר בתת-קבוצה.

למה עיגול? ככה. ולמה כתום? כי בא לי.

נאה? נאה אינדיד.

וכל הנושא הזה, איך הוא בדיוק עלה? הוווווווו, הנה באה התשובה ובעקבותיה צעדי בום, בום, בום, רעידת אדמה כמעט. אלפונסו רייס נכנס בשערי בית הסוסונים. אלפונסו, לא פליפה, כן? ולצעירים שבינינו נאמר רק זאת: אכן כי כן, אולי היה פחות מוכשר מפליפה, אבל סוסון דחוס כמותו היו רק מעטים.

מסוג ה-2.00 מ' האלה, יו נואו, אולי 2.02, היה אלפונסו רייס. הדחוסים והמוצקים והאגרסיביים. אלה שמפלסים דרך אל הריבאונד במרפקים, ולא מעניין אותם אתמול, היום או מחר. לא מעניין אותם גם מי עומד מולם, ענק של 2.18 או גמד של 1.70. הם את שלהם ישיגו, יתהפך העולם. כן, גם אם היונה ההנפלדית עצמה עומדת מולם.

לא אשכח לעולם כיצד אמלל אלפונסו רייס את היונה ההנפלדית הנערצת. בכל פעם שהשניים נפגשו ושיחקו זה מול זה, עשה רייס בית ספר שרירי במיוחד ליונה, שנודע אז וגם היום כגדול שומרי ישראל בעת החדשה. כמו טנק דהר רייס אל ריבאונד ההתקפה, החטיא ואסף, אסף והחטיא, החטיא ואסף ובסוף הרביץ שתי נקודות וסחט עבירה אותה הפך לנקודת עונשין פעם כן ופעם לא, יען כי קלע של חמישים אחוז מהקו היה. ובאמת שלא ניתן היה לעשות דבר מול כוחו ועוצמתו של האיש, ששקל 120 קילו בימיו היפים כשחקן בכיר בכדורסל הספרדי.

שחקן נבחרת היה, וגם באסטודיאנטס שיחק וכיכב. באפרוריות-משהו, אבל כיכב ושיחק. ורמס ודרס ומה לא. שיחק בשתי אליפויות עולם, שיחק. וגם בשלוש אליפויות אירופה בהן השיג שתי מדליות מכסף ואחת מארד. ממש אל תראו אותו ככה, חסר ניצוץ או משהו. למעשה, פרש ב-2006. ונדמה היה לי, אף שמעולם לא הייתי אביב לביא, שפרישתו באה קודם לכן.

יליד ספטמבר 1971 האיש, מה שהופך אותו החודש הזה ממש לבחור בן 38. פייייי, לא ממש קשיש כפי שאפשר היה לחשוב. הרביץ תורה בבני העם ובכל מתנגד כשחקן אסטודיאנטס, כשחקן מלאגה, אף בראסינג פאריז שיחק עונה אחת לקראת סוף התשעים כשהפציעה בליגה האירופית לפתע, וחזר לאסטודיאנטס – שם כנראה היה לו הכי טוב והכי מוכר ונוח. לקראת סוף הקריירה הראה את הדרך לעתיד לאחיו פליפה, כשעבר לצד השני של העיר והצטרף לריאל מדריד. סגר את הקריירה בצנעה ובשקט אופיניים בבראוגן, מקום בו כיכבו מעת לעת מספר שועי עולם ותותחנים, ביניהם ולימיר פראסוביץ', למשל. הרביץ לא מעט דרבים נגד אחיו לאורך הקריירה יש להניח, ואף להניח יש.

אלפונסו רייס, איש בעל שם של מאפיונר, הוא ראשון הסוסוני יאור-שוורים אשר יוכנסו בביצה. יתפלש לו להנאתו החבוב הזה עד אשר נשדך לו את סמודיש או דרובניאק או טאנוקה בירד או כל סוסון/שור אחר שזמנו עוד יגיע. ונרימה כוסית לחייו אחת לשנה ביום הולדתו בפינה השמאלית למעלה.