גאלי שיחק במכבי ראשל"צ והחליף שם למעשה את קווין מגי האגדי בקיץ 1994. מגי היה בעצמו מלך הריבאונדים בעונה בה שיחק בראשל"צ, מה שאומר שנציג של הקבוצה הזו עמד בראש רשימת הריבאונדים של הליגה במשך ארבע עונות רצופות.

בעשרים השנים האחרונות רק סטנלי שן זהב ברנדי האליל וחביב הסיפרה גם יחד יכול היה להתמודד עם נתון כמו שהעמיד גאלי, וסיים כמלך הריבאונדים בליגה בשלוש עונות רצופות משלו (2000, 2001, 2002).

אם מניחים אחד מול אחד, הנתונים מאוד דומים וגאלי מקדים את ברנדי בעשיריות בודדות. היו לו 13.4 בראשונה, 11.6 בשנייה ו-10.2 בשלישית. ברנדי, לעומתו ולהבדיל, הלך והשתפר משנה לשנה ולא ירד כמו גאלי: 10.7 בראשונה, 11.2 בשנייה, 12.7 בשלישית. סתם לשם השוואה, מגי הוריד 12.5 בממוצע למשחק לפני שגאלי הגיע לכאן.

כך או אחרת, אחרת או כך, גאלי היה שמן. פשוט שמן. אי אפשר להגדיר אותו אחרת. והוא היה גבוה, פשוט גבוה. ובפי העם: סוג של חבית. 2.06 ככל הזכור, ולא 2.00 מכווץ כזה, יו נואו, כמו דמיטרי היל נניח.

ב-1988 הוא סיים את לימודיו ותקופת הכדורסל שלו במכללת לאמאר אחרי ארבע עונות עם 113 משחקים. גאלי דורג שלישי בנקודות עם 16.2 נקודות בממוצע למשחק, ושלישי גם בריבאונדים עם 8.4 בכל הזמנים. שלוש שנים לפני כן נבחר לחמישיית העונה של הסאות'לאנד קונפרנס ובה גם ג'ו דומאס וקארל מאלון. ב-87' הוא נבחר שוב לחמישיית העונה והפעם לצד רנדי ווייט מלואיזיאנה טק, לימים הבולדוג של מכבי ת"א.

כשסיים את תקופת המכללה גאלי נבחר בדראפט של ה-CBA כמספר 19 (מתוך 108 שחקנים) בידי קוואד סיטי. נבחרו אז כל מיני שמות שאצלי מעלים נשכחות. ואצלכם? טים לגלר, למשל, או קית' גאטלין, קרלטון מקיני, טרייסי מור. גם קווין פלורנט, ששיחק פעם בליגה השנייה עם הפועל עפולה כשעוד קראו לה לאומית ב'.

בחזרה לגאלי. הוא שלט כאן ביד רמה בצבע, נהנה מטאץ' רך מטווחים קרובים ועשה לא מעט נקודות מריבאונד התקפה. אחרי שחזר לכאן שוב והפעם עם מכבי רמת גן (שאולי כבר אז נקראה עירוני, מי זוכר) כבר לא היה מספיק יעיל וטוב כנראה כדי להיות מלך הריבאונדים פעם נוספת. המלך באותה עונה היה אדי אליסמה מהפועל אילת עם 9.4 ריבאונדים בלבד, פעם ראשונה אחרי הרבה שנים שהמוביל ירד מ-10. גאלי, שהיה בן 33 כשהגיע לרמת גן ואחרי פציעה קשה שעבר קודם לכן בראשל"צ, הסתפק ב-8.4 בממוצע למשחק

בדברי הימים של ראשל"צ הוא מקוטלג כשלישי בין הקלעים אחרי מיקי ברקוביץ' ולושיוס דייויס. ודאי מוביל גם את טבלת הריבאונדים בין שחקניה אי פעם. עוד לפני שהגיע לארץ שיחק בפפינסטר מהליגה הבלגית במשך חמש עונות רצופות. גם שם הוא אכל ריבאונדים כמו מטורף ושמו יצא למרחוק לפחות ברמות הביניים ומטה של הכדורסל האירופי כסוג של סוסון אימים. היה קשה מאוד להתמודד איתו כל עוד היה בריא.

היה קלע עונשין ראוי ביותר רוב הזמן, גאלי. קלע באחוזים מצוינים משתי נקודות כמו שסנטר אמור לקלוע והיה די נחמד בסך הכל לראות את ראשל"צ של הימים ההם, כולל בעונה בה נפצע והשאיר את הקבוצה עם זר אחד, ג'ראלד פאדיו, ששיחק גם בשבילו וסיים עם מספרים יוצאי דופן במשך תקופה ארוכה ורצופה. אני זוכר את הפציעה של סוסון היאור הזה כמשהו די מזעזע (במונחים ספורטיביים, כן?), הוא נחת במלוא הכובד באחד המשחקים - והיה לו וואחד כובד – ואז נותר שכוב זמן רב על הפרקט. אם יש כאן אוהדי ראשל"צ שזוכרים טוב יותר את הרגע הזה ממני, הרביצו נא פרטים באמצעות הלינק הנשיאותי הקבוע ב'דבר אלי יפה' – ואוסיף.

הופה, הגיעה התוספת. הנה לינק לקטעים של מכבי ראשל"צ, כולל כאלה שבהם מופיע גאלי (מספר 15, אי אפשר לפספס). אפשר להתרשם וגם לצפות בפציעה שמופיעה בדקה ה-6 של הוידיאו. על הדרך מופיעים גם שועי עולם כמו פאדיו, ת'רדקיל, בוגין ואחרים. הנה זה כאן.

ותודה לדדי קצב.

לצערי, נכון לעכשיו אין לי צילום שלו כמו במקרה של סוסון יאור אחר, טרייסי פירסון. בסופו של דבר נמצא צילום של פירסון באחת החוברות הישנות שלי, ונשלחה אלינו אחת אחרת במקביל על ידי הנתין אבי פישר-ב"ח.

אבקש את העם לפשפש בכיסיו, שמא נותר בהם בטעות צילום של ג'יימס גאלי מימיו כאן עם ראשל"צ או ר"ג. אם לא, אנסה להעלות באוב כמדיום מיומן את אחת מאותן חוברות מלפני עשרים שנה ששמורות אצלי, אולי מתנוססת שם צילום נאה של גאלי בשחור-לבן-עתיק מימיו בלאמאר.

רוב תודות לעם הזה לעם הזה לעם הזה, שכמה טוב שהוא כזה שהוא כזה. ועד שיגיע הצילום, נשמח בינתיים לפנות מקום נוח וחלקת ביצה מרווחת למדי כדי להושיב בה בנוחות, נינוחות ונוחיות גם את ג'יימס גאלי לצד כל האחרים שכבר שם.