|
איך אומרים החבר'ה? סוסון של הלייף היה אאודי נוריס, ואאודי נוריס היה סוסון של הלייף. מי שייתקל בו היום לא יופתע: כמו לבאן מרסר, פחות או יותר, גם הוא קיבל קילוגרמים עודפים בכל מקום, כולל בצוואר, בחיי.
איזה סוס היה אאודי נוריס. איזה סוס.
אבל, בעצם, בכלל לא בטוח שקוראים לו אאודי. לאורך שנים ככה קראו לו הספרדים ואנחנו אחריהם, אבל מה אנחנו מבינים? רק לקראת הניינטיז היותר מאוחרים התברר פתאום שלאיש, כנראה, קוראים בכלל אודי. לא כמו אודי חמודי, יותר כמו אודי עם חולם, יו נואו.
אודי נוריס? שיהיה. לא רשמי, לא סופי, לא מאושר, אבל קרוב לוודאי. אודי כמו החבר של גארפילד, כן?
סוסון אימים זה אשר שלט ברחבות אי-אז בימים נולד במיסיספיגי, הידועה גם כמיסיסיפי, בסוף 1960. עשה ארבע עונות כדת וכדין בג'קסון סטייט בין 1978 ל-1982 ורשום עד היום, כך אומרים האומרים, כבעל ממוצע הנקודות והריבאונדים הטוב ביותר בתולדות המכללה הזו. ואז סביר להניח שלא העלה על דעתו שיהיה יום אחד זר מיתולוגי בברצלונה-הכרך. אבל רגע, הוא לא שם. מה אתם ממהרים כל הזמן? ולאן?
קודם כל הלך לפורטלנד, שלקחה אותו במקום ה-37 בדראפט. שלוש עונות עשה שם (4.4 ו-3.1 ב-187 משחקים) ורק אז הגיע לאירופה. והסקופון הגדול שגיליתי רק עכשיו לראשונה? התחנה הראשונה שלו היתה ריאל מדריד, הוא נבחן ולא התקבל.
יאאא אולוהייים! אודי נוריס נבחן בריאל מדריד ולא התקבל. פלא שמירר להם את החיים? האמת שריאל של אז לא הזדקקו לו. לקחו אליפות ספרד באותה עונה וגם גביע ספרדי, הגיעו לארבע האחרונות בגביע אירופה. קורבלאן, ביריוקוב, איטוריאגה, רומאי, רפאל רויאן, וויין רובינסון, פרננדו מרטין, לינטון טאונס. לולו סאינז אימן. הסתדרו בלעדיו.
וזה לא שנוריס הלך לברצלונה מיידית. קודם כל הוא חתם בטרוויזו-שלנו ועשה שם משהו כמו עונה וחצי. רק אחר כך הפך ברצלונאי.
שש עונות הוא שיחק שם. הרביץ אליפויות, גביעים, הפסיד כמו פראייר פעמיים ברציפות לספליט הנאים כרפאל בגמר גביע אירופה. היה גם מאוד נחמד לראות אותו מתגושש עם לברן המרסרי בצבע. פה ושם נוריס הוחלף במסגרת הליגה הספרדית לתקופות קצובות כאשר נפצע, אבל תמיד נשאר בצד, החלים והוחזר. והוחזר. והוחזר.
עד שיום אחד, מר, נמהר ומוזר, אודי נוריס הגדול כבר היה מספיק מבוגר, מספיק פצוע ומספיק כבד כדי שברצלונה תשחרר אותו. הוא חתם בפרישטרי ואפילו הגיע לביקור ביד אליהו באותה עונה, כדי להתחרות במכבי ת"א בגביע קוראץ'. איך נפלו גיבורים? אתמהה ממושכות ונואשות.
תיפח רוחי ונפשי גם יחד, אני ממש זוכר את המשחק כאילו התקיים אתמול. בצד אחד עמדו אודי נוריס ולנס ברוואלד הלא רע בכלל. בצד השני היו וונדל אלכסיס וספנסר דאנקלי. שני זרים בכל קבוצה. די והותר. השאר התעטפו בכל מיני תחפושות של מתאזרחים כאלה ואחרים. משחק שולי לגמרי בקריירה שלו, ואם אני זוכר נכון הוא קלע כאן 18 נקודות והוריד 10 ריבאונדים. עכשיו חכו שנייה, הלכתי לבדוק.
טוב, בדקתי. לא בכיוון: הוא שיחק 40 דקות, קלע 25 נקודות ב-8 מ-10 מהשדה והוריד 5 ריבאונדים. מכבי ניצחה בקלות 83-103 עם 27 של דורון ג'מצ'י, 21 של וונדל אלכסיס המופתי ו-21, שימו לב, של היונה ההנפלדית, ב-9 מ-10 לשתיים וגם 6 ריבאונדים ו-4 חטיפות.
מכבי ניצחה גם ביוון, 60-70. גם פה הוא שחק לגמרי את הסחוסים בברכיים עם 39 דקות והרביץ 22 ו-13. ג'מצ'י ירה 26. אלכסיס הרביץ תורה עם 17, 9 ו-6. היו ימים.
כך או אחרת, אחרת או כך, אלה היו כבר הימים האחרונים שלו על המגרשים. נוריס ייזכר תמיד בזכות שנים נהדרות בברצלונה, בגביע אירופה, בטופ של הכדורסל האירופי. חזק מאוד, ריבאונדר בלתי רגיל, איש נעים הליכות למדי ככל הזכור.
החבר גוגל מספר, כי ב-2005 צורף נוריס לקאדר המקצועי של קבוצת הנשים של מכללת טוגאלו במיסיסיפי. עוזר מאמן, סקאוט וגם אחראי לענייני כושר גופני. נוריס? השמן? כושר גופני? מוזר. עוד קודם לכן אימן קבוצת בנות באחד התיכוניים באזור ובקיצור – חזר לחיות במקום בו נולד וגדל. כאלה אני אוהב. וככה צריך. וחוץ מזה, הוא הדביק לשלושת ילדיו שמות בעלי ניחוח אירופי מובהק: אלסנדרו, ניקוס ויסמינה. השפיעה עליו התקופה באירופה, השפיעה.
שב נא עימנו, מר נוריס, בביצת סוסוני היאור הגדולים של כדורסלע-האתר. פינינו לך מקום לצד גדולים במיוחד וטובים. ואחת לשנה, ביום הולדתך, נרימה כוסית לחייך בפינה המנצנצת למעלה משמאל.
|
