בלצ'ר זכה בכינוי רק בסיום עונת 2009/10, תקופה שבה נראה היה בבירור, על אף הערפל הרב שכיסה אותו, שירדה עליו העלטה. הוא איבד את מקומו במערך של בני השרון מרגע לרגע, וכמעט שלא היה פקטור בסדרת הפלייאוף נגד מכבי ת"א שהסתיימה ב-2-3 תל אביבי קשה ודחוק.
כך או אחרת, אחרת או כך, קוקי, שהוא בעצמו כינוי ושמו הפרטי הוא בכלל סגאדו, מקבל את הכינוי שלו מטעמנו בטיימינג שרחוק מלהיות מושלם. זה ברור לכל ולכל זה ברור, אבל נזכור אותו תמיד כשחקן המגוון, הטוב והמהנה שהוא היה ואולי עדיין יכול להיות, ולא המהוסס והזייפן שהיה בחלק השני של העונה ההיא.
שהרי בואו נודה עם יד על הלב: היו ימים שכינינו אותו כאן "אנתוני פארקר לעניים", ואולי מוטב שלא תיעלבו עבורו בעניין העניים, אלא תשמחו איתו בעניין האנתוני פארקר, כן?
רוב הזמן בלצ'ר היה פלז'ר עבורנו, ובטח עבור בני השרון, אם כי ודאי שלא עבור יריביו. עונג ותענוג גם יחד היה האיש הזה, ואולי דווקא תענוג קודם כל ואחר כך גם עונג – מי יודע. נרצה לכבד אותו דווקא ברגעיו הפחות טובים ואם אכן יורדת עליו העלטה בשעות אלה ממש, להקדים אותה ולהכתירו כבעל כינוי רגע לפני שיהיה מאוחר מדי.
בעל כינוי