חביב הסיפרה ובעל כינוי
סיפור מוזר, דייויס. האיש סומן כחביב עוד לפני ששיחק כאן אפילו משחק אחד. הבחירה יוצאת הדופן בו הגיעה מיד לאחר חתימתו במכבי ראשל"צ. ולמה, בעצם? כי נשיא הסיפרה עקב מרחוק אחרי האיש, למד וקרא על יכולותיו עוד כששיחק בסיינה באמצע שנות התשעים. לקח הנשיא צילום משפחתי גדול של הלושיוס, הציב אותו במרכז העמוד, תיאר את מעלליו בטור ספרתי מיוחד והגדיר אותו כחביב על סמך יכולותיו ובזכות הרצון הרב לראותו מגיע גם לארץ הקודש. וכשמגיע שחקן כזה אחרי ציפייה רבת שנים כל-כך, כלום לא יוגדר כחביב? הגיע האיש לראשל"צ העיר, לבש על מרפקו וברכיו מגנים שחורים, גדולים והדוקים, התגלה כסקורר בן סקורר, מדויק להפליא מחצי מרחק, שחקן חכם וחביב וגם איש משפחה אמיתי, אדם דתי ומאמין. אלא מה, לא ממש שומר וגם די אגואיסט בסופו של דבר. הס מלהעליב. לא זה מה שימנע מאיתנו לשמר את זכרו בליבנו כחביב הסיפרה. השלום לך לושיוס יקר? יום הולדת שמח מכל נציגי הסיפרה בתפוצות.