איזו יד היתה לכץ, יאאא אולוהייים! כמו הרקדן של צביקה פיק גם כץ היה אוטומטי, וטיווח בלי חשבון מול כל יריב או שומר, לפעמים מול שניהם ביחד. מבטו התמה תמידית וזעקות השבר שעלו מפיו כאשר נשרקה לחובתו עבירה (משהו שמעולם לא ביצע, אגב) היו עוד אלמנטים חביבים על האיש, ששערות ראשו בגדו בו עוד בגיל צעיר.

כץ שרף רשתות בלי מצית במספר מרשים של ערים מכובדות על מפת הארץ, מראשל"צ וירושלים ועד להרצליה, חולון ואילת. בנבחרת הוא דווקא לא הצליח לתפוס מקום של קבע, ולא כל-כך באשמתו. ככה זה כשאתה נולד בדור לא נכון ויושב על הבלטה של דורון ג'מצ'י, קלע סביר בפני עצמו.

הוא היה גם מלך אירופה בכל הזמנים בסחיטת עבירה אחרי שלשה. תמיד היה נופל לאחור וזועק לשמיים. השופט היה קונה את זה, הכדור הלך פנימה וכץ התפנה בנחת להשלים מהלך של ארבע נקודות, יען כי גם מהקו כמעט שלא החטיא. לימים קם אחד, דריק שארפ, וחיקה אותו בהצלחה רבה, אם כי לא הגיע אפילו למחצית ממספר האירועים שנרשמו על שמו של הקטגור בקטגוריה זו.

הפיור-שוטר המדהים הזה אמנם פרש מזמן, אבל ישנם עוד אנשים המוכנים להישבע, שלפעמים, בלילה כשחושך בסביבה, הם ראו את אמיר כץ תופר לו עוד שלשה.

משחק השיא שלו במסגרת האירופית היה בינואר 1996 כשחקן הרצליה. האיש הרביץ 53 נקודות, לא פחות, גם לא יותר, במשחק ביתי נגד פרטיזן בלגרד. זה הסתיים בהפסד ביתי 107-94, אבל מי זוכר. הנתון הזכור הוא זה של כץ: 11 מ-15 לשתיים, 6 מ-8 לשלוש ו-13 מ-14 מהקו. וואלאק, היה גם אסיסט אחד. האריס ברקיץ', לימים נוכח בלינק 'לזכרם' בכדורסלע-האתר, קלע 32 נקודות בעונה ההיא. באותה עונה, אגב, היו לו גם משחקים של 43 נקודות נגד אוסטנד ו-33 נגד גטבורג (עם ג'סי סולטרס, שיגיע בהמשך לישראל).

לקצר סיפור ארוך, לאמיר כץ היו שבע עונות אירופיות שבהן סיים בממוצעים עונתיים של דאבל-פיגרס בנקודות. רוב הזמן הם היו קרובים יותר ל-20 נקודות מאשר ל-10, כן? מצד שני, כשאומרים "עונות" צריך להיות הוגנים ולומר שבחלק מהן מדובר בשניים עד 4 משחקים, שלב מוקדם כזה, יו נואו, או בית קצר בן מספר משחקים מצומצם. היו כאלה, אבל לא רק.

היתה גם עונה גדולה עם הפועל אילת, ששיאה בניצחון ביתי על פנתינאייקוס עם ביירון סקוט ואנ-דנ-דינו ראדג'ה. העונה ההיא (1997/98), כשהוא משחק בין השאר לצד ג'ו דאוסן, אדי אליסמה, מאירק'ה גיבור קשוח ודרק המילטון, היו לו 29 ו-27 נגד לונדון טאוורס (עם דני לואיס) ו-20 נקודות מבלי לרדת מהמגרש ולו לשנייה ב-78-80 המפורסם נגד היוונים באולם הקטן של אילת לעיני 650 צופים. אלוורטיס דפק 24, ראדג'ה 23 ו-10. וכץ חגג.

רק 28 הופעות בנבחרת ישראל, רק 156 נקודות. עבר גם בקדטים, בנוער ובעתודה. בתקופת הבוגרים ג'מצ'י ישב לו על המשבצת רוב אותן שנים במכבי ת"א, אז הוא הסתובב במקומות אחרים אף שעבר במחלקת הנוער של מכבי, וג'מצ'י לא. כאלה הם החיים.

פרש בגיל צעיר יחסית (30) בגלל פציעה, כאשר התחנה האחרונה שלו היא הפועל ירושלים בה ישב לא מעט על הספסל. עוד לפני זה היה כץ חלק מבני הרצליה בזכייה בגביע המדינה ב-1995 תחת ראש שבט האפרים ולצד הדסון-תומפסון, קורן אמישה, רותם ארליך וחברים. אליל צליפה היה, חד כתער. לא נשכח זאת לעולם.