|
בעל כינוי
לחתוך סיפור ארוך לקצר, ייאמר רק זאת: האיש הוא מגדולי שחקני ישראל, ודאי אחד האינטליגנטיים שבהם. יצא שנשיא הסיפרה וכבוד היונה שיחקו זה מול זה מספר רב של פעמים בגילאי הילדים, הנערים והנוער, ואף התאמנו יחדיו בנבחרת הקדטים, כולל אבו-יו-יו בלתי נשכח שנאלץ היונה לבצע ונשא על גבו את כבוד הנשיא הלוך וחזור לאורך המגרש במכון ווינגייט, הידוע גם כמשכן עינויי הפרך של שחקני נבחרות ישראל באשר הם. ושאר דברי הימים אודות המץ'-אפ המרנין הזה כתובים ומתועדים בספר המהולל "דאנק בפרצוף" בהוצאת מודן, 2005.
הכינוי 'היונה' הוענק לו בימיו במכללת קונטיקט. נשיאות הסיפרה, בנטייתה הידועה לשטויעס, העניקה גרסה מחודשת לשם זה וכינתה אותו היונה ההנפלדית. לא מי יודע כמה כינוי, אבל בקטנה. בניחותא. בשולי השוליים. פה ושם קראו לו האיש ששומר איזורית לבד, או האיש בעל זרועות התמנון, על שום יכולתו המופלאה בהגנה. ומופלאה היא המלה, לא פחות. אולי יותר, אם מאוד תתעקשו. אבל כדי להבדילו מיונים אחרות, למשל היונים הבוכות של אותו זמר-גמד-ענק שקרא לעצמו פרינס, החליטה הנשיאות על היונה ההנפלדית. שיהיה, כבר היו לסיפרה הברקות טובות מאלה, זה נכון. הלו היונה ההנפלדית, הכלו המים? היום הוא יום חגך, הללויה.
|
