עפרה-שלנו זיכתה אותנו בכל כך הרבה להיטים, שזיהוי שלה עם להיט כזה או אחר אינו אלא עוול. לא נרשה זאת, ואף לא נאשר. קחו למשל את "לאורך הים" המופלא, אני מכיר כמה וכמה (וכמה!) אנשים שאינם יכולים לשמוע אותו במלואו מבלי שיזילו דמעה. או לדוגמה אחיו הבוגר ממנו "גבריאל" האגדי בו קולה צלול מתמיד, עושה רושם.

אלילה היתה, מה יש לומר. נתברכה בקול ערב ומראה נאה. נתקשה להכחיש זאת, ואף לא נרצה.

גם מעבר לים הרביצה תורה וזמרה, היפהפייה, ואף זכתה במקום שני באירוויזיון של שנת 83 עם השיר "חי" אשר נכתב בידי אהוד מנור (אליל זמר ישראלי בפני עצמו). השיר תורגם לאחר מכן לשפות רבות וצעד בגאון בראש מצעדי פזמונים ברחבי העולם.

אכן כי כן, שם דבר היתה הבחורה במדינות רבות על פני הגלובוס. מייקל ג'קסון הציע לה סיבוב הופעות משותף והיא סירבה לו. יודעי דבר מוכנים להישבע כי עד עצם היום הזה מושמעות בשווקי תימן קלטותיה של עפרה. ממש כך. גאה היתה במוצאה ורבים משיריה ומאלבומיה הם תימניים מסורתיים. אחר כך באו הגרסאות שהפנטו את העולם - אולי הגזמתי אבל לא מאוד – דוגמת "גאלבי" ו"אם ננעלו".

גם כאן היתה חזה שם דבר. סכסוך מתוקשר וארוך שנים היה בינה לבין ירדנה ארזי, עוד זמרת מובילה בזמנו, הרבה לפני שהומצאו נינט ושירי מימון. הזמרות עצמן אמנם יצאו פעם בהודעה משותפת לתקשורת כי הסכסוך הינו בין המעריצות בלבד, אבל הרבה יותר שמייח כשיש סכסוכים כאלה בסביבה, יו נואו.

בשנת 2000 סערה המדינה כאשר נודע כי חזה הובהלה לבית החולים תל השומר, כשהיא סובלת מקריסת מערכות כתוצאה ממחלת האיידס. שמועות רבות התרוצצו סביב הידבקותה במחלה, וגם האשמות הדדיות בין משפחתה למשפחתו של בעלה, דורון אשכנזי.

במשך שבועיים ארוכים הוחזקו אצבעות ונישאו תפילות בכל רחבי הארץ (ואף מעבר לים, יש לשער). מקץ שבועיים חזה הלכה לעולמה והותירה אחריה מדינה אבלה, 29 אלבומים ושכונה אחת שכל מה שנותר לה הוא הביפ.

ויש לומר גם זאת: לעיתים, תלוי במוזה ובפוזה, עת יושמע שיר שקט ונעים של עפרה חזה עליה השלום מוצא עצמו הנשיא נאבק קלות בדמעות המבצבצות מעיניו. אכן כי כן, אמת היא זו ולא בדיה.