"המוות די בטוח, הוא אורב בפינה / לא קוטף, לא לא לא, לפי הזמנה / לפגישה שקבעתם הוא החליט לאחר / לא צריך שתדליקו לי נר" (מתוך: "אל תדליקו לי נר". מילים: ז'אן ז'אק גולדברג).
ז'אן ז'אק לא היה זמר. הוא גם לא היה תמלילן. ועדיין, לכבוד ייחשב לנו כאן, בחלקת גדולי המוזיקה בכדורסלע-האתר, להנציח את זכרו של המתופף הדגול הזה, אשר כונה על ידי חבריו "בוב דילן הישראלי".
אליל היה האיש. גדל גוף, מתופף מוכשר לעילא ולעילא, ובחור מצחיק בעל חוש הומור שופע והופעה צבעונית ומעניינת למדי.
בעל אוסף עטים רציני היה, ולצידו גם אוסף כובעים בו התגאה עד מאד ועד בלי די ועד אין קץ ("לכל כובע יש סיפור", הצהיר פעם).
גולדברג נולד בבלגיה, עלה לארץ כנען בגיל צעיר, ושיתף פעולה בערך עם כל מי שהיה חלק מתעשיית הרוק הישראלית בשנות ה-80 הרועשות. להקת "הקליק", רמי פורטיס, ברי סחרוף, אהוד בנאי והפליטים, אופרת הרוק "מאמי", גבי שושן, איגי וקסמן ועוד רבים וטובים לאורך הדרך.
בחור מעניין היה האיש והפליא לנגן לא רק על תופים. בשיר "חתול מפלצת" של רמי פורטיס, למשל, תופף הגולדברג על כסא. סתם כך, כדי לגוון. יו נואו.
בשנת 91 נטש הטאלנט את ארץ הקודש לטובת מארסיי, שם עבד בליטוש יהלומים. פה ושם הוא עוד הגיח לארץ, על מנת לאחד את להקת "הקליק", וכדי לעבוד על אלבום חדש.
בשנת 2005 נתגלתה בגופו מחלת הסרטן. עם היוודע דבר המחלה נסעו לבקרו חברים טובים. ז'אן ז'אק מלא החיים והעליצות ניתק את עצמו מהמכשירים השונים, והחבורה יצאה לבלות כמה ימים ברחובות פריז.
בהלווייתו אמר אהוד בנאי: "אם תשמעו קול צחוק גדול מתגלגל בחדרי חזרות, בדרך להופעה או מאחורי הקלעים, לפני הופעה או אחרי הופעה, תדעו שזה אנחנו, חבריו המוזיקאים, מדברים עליו".
הנה פורטיס מבצע שיר לזכרו.
והנה ז'אן ז'אק האלילי מתופף בשיר "כולם יודעים" בהופעת אורח ב"זהו זה".