אהב להתחכם, הסב, בלי ספק, אבל דומה שבעניין הקריירה של הארי נילסון הוא צדק לגמרי. נראה כי כל הקריירה של החבוב הנ"ל נסקה או צנחה בשל ענייני מזל כאלה ואחרים.

הנה למשל הפריצה לתודעת הציבור: יושב לו אדון נילסון בבנק שבו הוא עובד, מקליט לו שירים להנאתו, ומחכה לפריצה הגדולה (לתודעת הציבור, כן? לא לבנק). יום אחד רוכש חבוב בשם דרק טיילור קופסה המכילה דיסקים עם שירים של הארי, ומשמיע אותם לחברי הלהקה שהוא עובד איתה, שני מוזיקאים בשם פול מקרטני וג'ון לנון.

אחרי שהם החליטו להודיע לעולם כולו כי הארי נילסון הוא המוזיקאי החביב עליהם, הקריירה שלו נסקה השמיימה בטירוף, והשיר You Can't Do That הוכיח שהוא דווקא יכול לעשות זאת, ובגדול (אגב, חברות גדולה היתה בינו לבין חברי הביטלס, ותקופה מסוימת הם היו אפילו שותפים לדירה).

קחו למשל את החידוש שהוא ביצע לשיר Everybody's Talkin של פרד נייל, חידוש חביב, באועפ"כ הכללתו של השיר בפס הקול של הסרט "קאובוי של חצות" גרמה לכך שבאמת כולם ידברו עליו.

אלא שהמזל הוא עניין הפכפך, כידוע, והארי נילסון החל להכיר את הצד השני של המטבע. המכירות החלו להיחלש, ובדיוק כשיצא האלבום Knnillssonn שתוכנן להיות אלבום הקאמבק שלו, נפטר חבוב בשם אלביס פרסלי ותפס את כל תשומת הלב הציבורית. חוסר מזל, מה יש לומר.

ב-15 בינואר 1994 סיים נילסון להקליט אלבום, ובאותו יום מת כתוצאה מאירוע לב. מזל? חוסר מזל? תחליטו בעצמכם. שבע שנים לאחר מכן, עת פרש שאקיל האליל ממשחק פעיל, החליט נשיא הסיפרה להיפרד ממנו עם הלהיט Without You, שיר שהביא לנילסון זכייה בפרס הגראמי, אגב.

הנה כי כן, חייך אליו המזל לאחר מותו בפעם האחרונה וזיכה אותו בחלקת קבר בכדורסלע-האתר. לא כל אחד זוכה לזה, כן?