ב-32 שנותיו הספיק הרבה, בהתחשב בעובדה שידע כי זמנו קצוב, יותר משל כולנו, בשל מחלת לב. בגיל 8 התחיל לנגן ובגיל 14 עבר צנתור. שירות צבאי מקוצר של שנה, בהתנדבות ויאללה לקריירה.

אחרי הצבא הקים עם חבר את 'להקה רטורית' ששניים משיריה יצאו לרדיו, המוכר שבהם הוא "סדר יום". שנה לאחר מכן כבר היה בארצות הברית, כתב, ניגן, שר והקליט תחת הכינוי why elephant? משחק מילים עם השם שלו Y. Elephant).

כיאה לרוקר אמיתי, כפי שהגדיר אותו יואב קוטנר, החל אלפנט להשתמש בסמים בזמן שהותו בניו יורק. שנתיים שם הספיקו והוא חזר לחום וללחות כדי להצטרף ל"פליטי הקליק ורטורית" שניגנו יחד עם אהוד בנאי באופרת הרוק "מאמי", אותה עיבד הפיל וגם הפיק מוזיקלית.

שנה עברה, אני בן שנתיים, ואלפנט על הגיטרה וגם על ההפקה המוזיקלית באלבום הבכורה של אהוד בנאי - "אהוד בנאי והפליטים". ב"עיר מקלט", השיר שהיווה את נקודת הפריצה של בנאי, מונצח אלפנט כשבנאי קורא "לך אלפנט" רגע לפני שהוא פוצח בסולו גיטרה.

במקביל להופעות הפליטים חודשה "להקה רטורית" שיצאה לסיבוב הופעות ב-1989. הפיל ניגן עם הרכב חדש – "למה פיל" - והופק מופע מחווה לכבודו במטרה לגייס כספים עבורו לגמילה מסמים. לא עזר, האיש נשאר מכור עד אירוע לב שהכריע אותו באוקטובר 1991, על הבמה, בסוף הופעה בה התארח.

בטרם נדם ליבו הספיק יוסי אלפנט להפיק את "שינויים בהרגלי הצריחה" של החברים של נטאשה וגם כתב את "סדר עולמי חדש" לאלבום.

עכשיו הוא יכול סוף סוף לנוח בשקט, בידיעה ששמור לו מקום מכובד, לא הרחק מחברו ז'אן ז'אק, בחלקת הקבר של כדורסלע-האתר.

(נכתב בידי דביר שמעון)