נדמה לי על אף שאינני, כי אם ארצה לציין את כל להיטיו של זוהר ארגוב, אצטרך להגיש בקשה מיוחדת ליו"ר הדירקטוריון על מנת שיתיר לי חריגה פסיכית מהמשקל המיועד לאייטמון רגיל של "לזכרם – מוזיקה".
אי אפשר לחשוב על המוזיקה המזרחית בלי שמיד תעלה בדמיון דמותו של המלך, וקולו המיוחד יתחיל להסתלסל בראש. התימני בעל קול הזמיר שנולד בראשון לציון הוא אחד הזמרים הישראליים המצליחים והמוכרים ביותר בכל הזמנים, והמלך הבלתי מעורער של המזרחי.
את הפריצה של זוהר נהוג לשייך להופעה המרגשת וחסרת התקדים שלו בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "הפרח בגני". השיר נכתב במקור לאביהו מדינה שלא ממש התלהב ממנו והעביר אותו לזוהר (אגב, עד עצם היום הזה, בכל ריאיון שנערך עם אביהו מדינה, תמיד מגיע הרגע בו שואל המראיין את אביהו האם הוא לא מצטער על כך שנתן את השיר לזוהר).
אלבומו הראשון של "המלך" הוקלט בטייפ ביתי, ובאיכות לא מי יודע מה. ברם אולם ואף על פי כן הוא האלבום העברי הנמכר ביותר בכל הזמנים. כבוד גדול בכל קנה מידה, כן?
הקריירה של זוהר ארגוב המשיכה לנסוק וכל אלבום חדש שיצא הפך מיד לרב מכר והשירים ללהיטים. כך למשל "בדד", או "מרלן", או "להיות אדם", וכמובן "ים של דמעות" החזק מאוד, השיר שהפך את נינט טייב לכוכבת נולדת.
אבל כמו אצל רבים וטובים אחרים, יחד עם ההצלחה הגיעה ההסתבכות ובמיוחד הסמים. לא עזרו לזוהר כל ניסיונות הגמילה, העזרה מחברים, וההתרמות שנערכו למענו – הסם היה חזק ממנו.
ב-1987 נמצא זוהר ללא רוח חיים בתא המעצר, כשסדין כרוך סביב צווארו. בחקירה שלאחר המוות התברר כי הוא לא התכוון להתאבד אלא רק לאיים בהתאבדות, אבל העניינים יצאו משליטה.
מה לא נעשה לזכרו של זוהר: סרט על חייו, רחוב בראשון לציון שנקרא "הפרח בגני", וכמובן אייטמון ב"לזכרם – מוזיקה", אך יותר מכל משעשע לראות את הקליפ הבא, בו "המלך" עושה מחווה ל"מלך". אלביס פרסלי שר את בדד של זוהר ארגוב. הנה זה כאן.