|
בעל כינוי
לא, אין טעם להיבהל. האיש אינו נמנה עם רשימת חביבי הסיפרה, גם לא ייצג אותנו מעולם בשום מגזר. יחד עם זאת, הוא אחד מאותם שחקנים שזכו לכינוי על ידי נשיאות הסיפרה, ובסופו של דבר מדובר בהישג. רבים-רבים ביקשו, נענו בשלילה ונותרו חסרי כינוי. לונצ'אר אמנם לא ביקש, וגם היה כאן לזמן קצר בלבד, אבל היה קשה עד בלתי אפשרי, כמו שאומרים, להתעלם מיכולתו הדלה ומהאומללות שקפצה עליו בחודשיים-שלושה ששיחק עבור מכבי ת"א בעונת 1998/99. אחד הקלעים הטובים באירופה בזמנו, שקלע בהצלחה ובאחוזים מצוינים בכל מקום בו שיחק, הגיע לכאן וקרס תחת הלחץ. השלשות לא נכנסו, הקבוצה לא עבדה בשבילו, וברגע שהתברר שהוא לא פוגע וגם לא תורם שום דבר מעבר לניסיונות קליעה לא מוצלחים מחוץ לקשת, ירד האסימון ומכבי ת"א שיחררה אותו.
זה קרה, פחות או יותר, בתקופת המעבר של מכבי ת"א מידי יורם חרוש לאלה של פיני גרשון. ויכולתו החלשה מאוד של לונצ'אר, שאיבד לגמרי את ביטחונו העצמי, המסכן, היתה באופן חד משמעי אחת הסיבות לפיטוריו של חרוש. ועל כן, ולכן, ועל שום כך, ובעיקר מפני שכך ובגלל זה, כונה לונצ'אר בידי המוסד הסיפרתי בשם הבלתי נשכח נקניקולה לונצ'אר. לימים הגיע לכאן סוג אחר של בחור טוב, ניקולה וויצ'יץ', שיתכן כי רכרוכיותו המסוימת הולמת לא פחות את זכאותו לכינוי זה. אבל וויצ'יץ' מסרב לכך בעיקשות, תוך שהוא מגלה יכולת מצוינת מרגע הגעתו למכבי ת"א ולפיכך, ועל אף שזה מתיישב כל כך טוב על הלשון, לא נקרא לו נקניקולה וויצ'יץ' על אף הפיתוי הרב. ברכות ואיחולים ליום הולדתך, נקניק יקר, מכל נציגי סיפרה בסלע בתפוצות.
|
