בטלוויזיה שודרה באותה שעה תוכנית אירוח ובה הופיע חבוב כלשהו שאמר: "אנשים מסוימים חושבים שהנשים שלנו זולות, אבל אנחנו פשוט קוראים להן אימהות". באותו רגע קפצה ממקומה נעמי כהן אליוט (נתון מעניין, בהתחשב בעובדה שהיתה לה חתיכת מסה), ואמרה: "כן, מתאים לי להיות מאמא".

ובכן כי כן, הוחלט ונסגר כי להקת "המעגל הקסום" תיקרא מהיום ואילך להקת "האבות והאמהות" שבאינגליזית זה יוצא (the mamas & the papas) ונעמי כהן אליוט תיקרא מעתה ואילך מאמא קאס.

הלהקה המדוברת היתה ווקאלית ורצה חזק מאד באמריקה אי אז בשנות ה-60. האמת, בהתחלה החבריה התלבטו קצת אם לצרף את מאמא קאס ללהקה, יען כי ממדי גופה יכלו לזכות אותה בפינת הנצחה גם כסוסונית יאור (איך אומרים? סוסונה? סוסונית? או אולי בכלל סוסיתא?), אלא שאיש לא היה יכול להישאר אדיש לקולה המהמם. אז צירפו אותה ללהקה ויאללה, התחילו להרביץ תורה וזמרה בגויים. ארבעה אלבומי זהב היו לחבובים, עם להיטים כמו California Dreamin או Monday Monday שזכו בכל מצעד בו צעדו.

אגב, בלהיט חסר התקדים Creeque Alley מופיעה השורה "אף אחד לא משמין חוץ ממאמא קאס", שורה אותה היתה שרה המאמא בהופעות.

בשל ענייני אהבה וקנאה כהנה וכשמה, נפרדה הלהקה, והמאמא פצחה בקריירת סולו משלה, שהיתה די מוצלחת, וכללה למשל את הלהיט הענק Dream A Little Dream Of Me. קריירת הסולו יכלה להימשך עוד רבות, אלא שהמאמא נפטרה בשנתה מהתקף לב, בעודה חולמת חלום קטן, בעיצומו של סיבוב הופעות.

מסתבר שלפעמים פתגם האופרה הידוע מתקיים גם להיפך: הגברת השמנה שרה עד שזה נגמר.