אין לי ספק וספק אין לי שג'וזף ג'ונס (2.06) עונה נהדר על ההגדרות של סוסון יאור ומתאים ללינק המכובד אשר מופיע בכדורסלע-האתר. הוא בולט, הוא עבה, הוא כבד והיה לו מאוד קשה לשחק יותר מ-8-7 דקות רצופות. למעשה, בדקה השישית פחות או יותר הוא כבר החל לתפוס את המותניים, נח על המגרש כשאפשר, נשם בכבדות רבה ונתן להבין לכל מי שעיניו בראשו שהוא מאוד – מ-א-ו-ד – רוצה לשבת קצת על הספסל ולשאוף אוויר מלוא החזה. ובכלל, הוא מסוג השחקנים שממעטים להגיע לליגה כאן.
זכורני היטב כיצד ליאור ליובין, הלוא הוא ל"ל אשר מלך בג"ג, ידע לתמרן איתו יפה מאוד בין פנימה והחוצה, כלומר על המגרש ועל הספסל. הדברים אמורים לגבי עונת 2011/12 שבה הגיע ג'ונס לגלבוע/גליל ולגן נר-הישוב. יצא לי לראות אותו במשחקים שם נגד קבוצות מסרביה, בולגריה ואחרות בליגה הבלקנית מתוקף תפקידי באותו זמן כפרשן בערוץ ONE. נגד הבולגרים הוא קלע 32 נקודות בערב בו נעדרו דגן יבזורי וקורטני פלס, והמשחק הלך אליו פנימה יותר מהרגיל. הוא קלע 14 מ-15 מהשדה, והפך לחביב במיוחד על בני המקום בערב ההוא.
סוסון יאור כבד-במיוחד-זה בלט מאוד בטאץ' הרך להפליא שלו. כמה כבד וסוסון, ככה ידו נקייה וחלקה ועדינה. מצוין מהטווחים הקצרים, עשה שימוש עם הלוח, ידע לסיים לא רע בכלל ביד שמאל ופגע היטב גם מחצי מרחק. ברגע שהוא נאלץ להתחיל לכדרר כדי לסדר לעצמו עמדה נוחה זה היה פחות טוב, כן? סימן, בעיקר, שעליו להמשיך ולהתגושש עם שומריו על תפיסת עמדה קרובה יותר לחישוק.
ג'ונס, שהגיע לג"ג הפקות ואירועים מהליגה הצרפתית שם שיחק בלה האבר, הוא בוגר טקסס A&M ושיחק שם בין 2004 ל-2008. אחר כך הוא נחת בטורקיה, משם עבר לצרפת וסימן את ישראל כתחנה השלישית שלו בכדורסל האירופי. למה התנודות? מי יודע. אולי לא התאקלם, אולי לא הסתדר, אולי לא שילמו לו. ואולי גם זה: לא בכל מקום יודעים לשחק עם סנטר, להפעיל אותו, לשלב אותו היטב במערך הקבוצתי. אולי זו הסיבה למעברים התכופים שלו, ואולי סתם לא מצא עדיין את הבית האמיתי נכון לאותו זמן.
כעבור שנתיים אותן העביר בסראגוסה הפציע לפתע בהפועל ירושלים. התקבצה שם חבורה בראשות דני פרנקו ודונטה סמית', וגם ברייסי רייט, טייווין מקי, טוני גפני, יותם הלפרין, ליאור אליליהו, בר טימור ועוד כהנה וכשמה נכבדים. זה הסתיים בזכייה באליפות ראשונה בתולדות הפועל ירושלים, אבל ג'ונס כמעט שלא נרשם למשחקים בחלק השני של העונה מאז צורף לקבוצה דיון תומפסון. הוא סגר את הקריירה עם טנריף, לימוז', קצת אירן, קצת פורטו ריקו וזהו זה ולא אחרת. לימים הוכנס להיכל התהילה של טקסס A&M.
החבר'ה קוראים לו ג'יי ג'יי, שזה כינוי פשוט ומקובל ואפילו קל מדי – תנו קצת קרדיט לאינטליגנציה, יאאא אולוהייים אתכם. כאן, בכדורסלע-האתר, מה שתפס את העין במיוחד לא היו האותיות הראשונות בשמו הפרטי ובשם משפחתו, אלא זקנקן התיש המהולל שלו שבלט אפילו יותר מאשר זה של (תיי)שון ג'יימס. בתוך תוכנו היינו רוצים לגזור ולהשוות גדלים, סגנונות וצורות, ואז להדביק להם את זקנם מחדש. ברם אולם ואף על פי כן, זו פנטזיה שתישאר בלתי ממומשת.
ג'ונס שיחק בערך 20 דקות בערב פשוט כי מאוד קשה לו להפיק מעצמו יותר מזה. בדקות האלה המספרים שלו היו פחות או יותר 10 ו-5, שזה סדר גודל של 20 נקודות ו-10 ריבאונדים במשחק שלם. לו רק יכול היה.
עוד כאשר היה שחקן פעיל הוכנס רשמית לביצת סוסוני היאור של כדורסלע. כעת, לאחר שפרש ב-2020, אם ירצה סתם לנוח או לרבוץ הוא יודע לאן להגיע. שמרנו לו מקום טוב עם נוף ושלושה כיווני אוויר בביצת כדורסלע-האתר.
ג'ונס חי בטקסס ומשמש כיום כעוזרו של בילי גילספי, מאמן טרלטון סטייט, שהתקדמה ב-2020 לליגת המכללות הראשונה בארה"ב והשתלבה בווסטרן אתלטיק קונפרנס. המאמן, אגב, הוא אותו אחד שאימן את ג'ונס כשחקן. זקנו, על פי תמונות עדכניות, עדיין עמו.