ביורובאסקט 2011 שבה נבארו את לב הנשיאות עת הפציץ כמעט 30 נקודות בממוצע בשלושת המשחקים האחרונים של הטורניר (26 ברבע הגמר, 35 בחצי הגמר ו-27 בגמר) והוביל את נבחרת ספרד למדליית זהב שנייה ברציפות. על הדרך הוסיף לעצמו תואר MVP נחשב.

אחרי הפצצות שכאלה לא יכול היה הנשיא להתאפק, וכינס את נציגי הסיפרה באשר הם לישיבה מיוחדת. אפילו אנגין עוזארחון הטורקי הגיע, על אף החשש מהצפוי לו בבית מצד השלטונות לאחר שמתיחות אפיינה את יחסי טורקיה – ישראל באותו זמן. פה אחד ובלי קונצים בכלל הוחלט לצרף את לה-בומבה לרשימת אלילי הסיפרה.

בעונה שבאה מיד לאחרי הטורניר ההוא החזיר נבארו הכרת תודה לנשיאות, ועלה לראש רשימת קלעי היורוליג מאז ומעולם (במתכונתה הנוכחית).

בעונת 2002/3 שיתף פעולה עם אליל אחר, דיאן בודירוגה, ויחד עם החבר שאראס זכו בגביע האירופי הבכיר לראשונה בתולדות ברצלונה. הוא היה גם חלק מהאליפות השנייה של ברצלונה ב-2010,
הפעם כשחקן מוביל עם קו אחורי חלש מזה שהיה לקבוצה שבע שנים קודם לכן.

חק"ן מציג נאמנות מרשימה לברצלונה, הקבוצה בה גדל. נכון לכתיבת השורות (דצמבר 2011) הוא שיחק 14 עונות בקבוצה בלי להסתכל ימינה ושמאלה מלבד עונת מנש אחת בממפיס, אותה סיים עם 11 נקודות בממוצע למשחק ב-82 משחקים.

האמריקאים למדו להעריך את ידיתו באותה עונה. אבל הספיק לו אחרי עונה אחת, הספיק לו, והוא חזר הביתה. כבר אמר פעם הנשיא לאריאן קומאזץ, ושב ואמר גם לנבארו: "מה לך ול-NBA? שב עימנו אליל". היטה נבארו אוזן, ואחת לשנה נחוג בשמחה ובגיל את יום הולדתו בפינה השמאלית למעלה.