הראשון: שלוש מארבע בחירות הדראפט הראשונות בשנים שקדמו לבחירתו במקום הראשון היו גבוהים דוגמת קניון מרטין (אכזבה קטנה), קוואמי בראון (אכזבה גדולה) ומייקל אולווקאנדי (אכזבה מהדהדת).

השני: גובהו של יאו (יאו הוא שם המשפחה, אגב) 2.29 מטר. הליגה ראתה מספר שחקנים בגבהים הללו ולא התלהבה, בלשון המעטה. חלקם הפכו לקוריוזים בעצמם.

השלישי: הוא סיני. לא רק זה – הוא השחקן הזר הראשון אי פעם שנבחר ראשון בדראפט מבלי לשחק קולג' בארה"ב.

'ש"חוצן" בגובה 2.29 מטר שלא שיחק אצלנו דקה אחת של כדורסל יצליח להיות גורם משמעותי בליגה הטובה בעולם? אין סיכוי', בוודאי חשבו החושבים ופירשנו הפרשנים.

ביומן הדראפט המסורתי שלו ב-2002, כתב ביל סימונס מ-ESPN ש"שנים מעכשיו אנחנו נזכור את הבחירה של יאו מינג מעל ג'יי וויליאמס כמו שאנחנו זוכרים את הבחירה של בואי מעל ג'ורדן. אני לא רק חוזה שזה יקרה – אני מבטיח שזה יקרה". צ'ארלס בארקלי אמר ב-TNT שהוא ינשק את ה-Ass של חברו לצוות קני סמית' אם יאו מינג קולע 20 נקודות במשחק כלשהו בעונת הרוקי שלו.

צ'אק לא היה צריך לחכות הרבה זמן – למרות התחלה מהוססת, כבר בחודש הראשון קלע יאו 20 נקודות במשחק מול הלייקרס וקני סמית' קנה חמור (Ass באנגלית) שצ'אק נישק בשמחה.

בשלוש העונות הראשונות רשם ממוצעים יפים, נבחר שלוש פעמים לאולסטאר (על כך בהמשך) והגיע עם יוסטון פעמיים לפלייאוף (בעונה השלישית עם טרייסי מקגריידי – מועמד נוסף ל"בית הלוחם"). חשוב מהכל – יאו החמיץ רק שני משחקים בשלוש העונות הללו יחד.

אז התחילו הפציעות. בעונה הרביעית הוא סבל תחילה מדלקת העצם בבוהן רגל שמאל, חזר ולקראת סופה נפצע שוב – הפעם עם שבר ברגל שמאל.

בתחילת העונה החמישית שבר את ברך ימין בניסיון לחסום במהלך משחק. למרות זאת, 48 משחקים בריאים ומוצלחים הובילו לבחירתו בחמישיית ה-NBA השנייה של אותה העונה.

בעונה השישית היה שותף ל-12 מ-22 הניצחונות הרצופים שהשיגו הרוקטס במהלך העונה – הרצף השני באורכו בהיסטוריה. רק 12, כי במהלך אותה ריצה בפברואר אובחן שבר מאמץ ברגל שמאל שסיים את העונה.

בעונה השביעית שותף יאו ב-77 משחקים ונראה שהפציעות מאחוריו. למרות שמקגריידי סיים את העונה כבר בפברואר הרוקטס הגיעו לפלייאוף ואף העפילו לראשונה לסיבוב השני. דווקא אז – לאחר המשחק השלישי מול הלייקרס – סבל משבר מאמץ נוסף ברגל שמאל. בלעדיו הודחו הרוקטס לאחר שישה משחקים.

הפציעה הזו היתה כבר יותר מדי עבור הענק הלוחם הסיני. היעדרות מעונת 2009/2010 כולה, וחמישה משחקים מוגבלים יחסית בעונת 2010/2011 הובילו לפרישה הבלתי-נמנעת.

לא שכיח לראות גבוה אלגנטי שמסוגל לקלוע באחוזים טובים גם מהשדה (52% בקריירה) וגם מהעונשין (83% בקריירה). עם ממוצעי קריירה של 19 נקודות, 9.2 ריבאונדים ו-1.9 חסימות יאו ביסס עצמו כאחד הסנטרים הטובים בעשור הקודם – ועם זאת מזוהה הקריירה שלו גם עם עובדת היותו סיני.

לקח קצת זמן עד שקבוצתו בשנחאי והליגה הסינית בכללותה השתכנעה לשחרר את יאו ל-NBA. אחרי שזה קרה אף צד לא התחרט. הפופולריות בסין של כדורסל בכלל ושל הליגה בפרט עלתה פלאים. מיליוני סינים הצביעו עבורו ללא פחות מ-8 משחקי אולסטאר – כולל עונת הרוקי הסבירה והעונה ההיא ב-2011 שבה שיחק רק חמישה משחקים.

ואם בהתחלה זה התקבל בעין חשדנית – האולסטאר, למרות היותו שואו, הוא סמל סטטוס חשוב בליגה – הבחירות בהמשך הקריירה כבר לא היו הפתעה מבחינה מקצועית. יאו גם נשא בגאווה את הדגל האולימפי של המשלחת הסינית ב-2004 וב-2008 (למרות הפציעות כמעט תמיד הצליח להופיע בקיץ במדי הנבחרת) והיה פעיל לכל אורך הדרך בפעילות צדקה למען סין, כולל תרומה משמעותית למען השיקום לאחר רעידת האדמה בסצ'ואן ב-2008.

אז קוריוז הוא בהחלט לא. ובזכות מסירותו והתמדתו למרות הפציעות, וגם בזכות היותו סמל ופורץ דרך של ממש, נעריכו ונכבדו כאן ב"בית הלוחם" בכדורסלע-האתר.

(נכתב על ידי שי גרץ)