יש אלילים שלא משנה כמה תכתוב עליהם, עד שלא שומעים אותם שרים לא מבינים במה מדובר. מרסדס סוסה האלילה היא כזו בדיוק. אני יכול למלא קילוגרמים רבים של טקסט שיספרו על קול הקונטרה אלט שלה, אבל זה יהיה כאין וכאפס לעומת האזנה אחת ל-Gracias a la Vida שלה, או Alfonsina y el mar שגם בלי להבין מילה אחת בספרדית, או בלי להכיר אף פרט מפרטי הביוגרפיה העגומה של המשוררת אלפונסינה טוריני, קשה שלא לדמוע או לפחות להצטמרר ממנו. מה לעשות, כאלה הם העניינים, והעניינים – כאלה הם.
אז מה בכל זאת נשאר מלבד להרביץ לינקים כהנה וכשמה לשיריה חסרי התקדים של האלילה? (כמו למשל יצירת המופת Zamba para olvidarte).
קודם כל לספר לכם כי "לה נגרה" הייתה ידועה גם בזכות דעותיה הפוליטיות ולא רק בזכות קולה הענוג. האלילה הקדישה את חייה פחות או יותר למען המאבק נגד השלטון הצבאי בארגנטינה. היא אפילו ישבה בכלא, לאחר שנעצרה באמצע הופעה, ולאחר מכן גלתה לאירופה, שם המשיכה להשמיע את דעותיה מעל כל במה עליה עלתה. אם כבר מזכירים את מאבקה הפוליטי, זו הזדמנות מצוינת לשים לינק לשיר המופתי Solo le pido a Dios. אלילה, מה יש לומר.
יש גם זווית ישראלית, כמובן (אתפלא עד מאד אם ישנם עשרה אחוז מקוראי האייטמון הזה שלא שמעו עד היום את השם מרסדס סוסה). דובי לנץ היה הראשון להשמיע אותה בארץ, כך אומרים האומרים ומספרים המספרים. הקהל הישראלי הלך והתאהב בה, והאלילה הגיעה להרביץ זמרה בארץ הקודש אי שם ב-1980. במהלך סיבוב ההופעות גילתה מרסדס כי יש לה קרובי משפחה בקרית מוצקין, ובכך הפכה באופן רשמי מיידי וחד משמעי למרסדס-שלנו.
16 שנים מאוחר יותר שבה מרסדס-שלנו לארץ כנען וביצעה יחד עם אביב גפן את השיר "לבכות לך", שרץ פה חזק מאד בתקופה שלאחר רצח רבין. גם אלילים מקומיים נוספים דוגמת דייויד ברוזה המרבה לשיר בספרדית והדיווה חווה אלברשטיין שיתפו איתה פעולה. זמרים ישראלים נוספים תרגמו את שיריה או עשו להם קאברים כאלה ואחרים.
בשנת 2009 מתה האלילה עקב מחלה. חלקת הקבר בכדורסלע-האתר גאה להכיל בין שורותיה גם את מרסדס סוסה, הארגנטינאית בעלת הקול העמוק והחם.
