חביב הסיפרה
עומאר (שום קשר לבורחאס, נציגנו בחולון וסביבותיה) הוא אחד מחביבי הסיפרה המאוחרים. הוא כאן איתנו, כי יש בו משהו שמזכיר את גדולי החביבים מכל הזמנים. הוא סקורר בן סקורר, ריבאונדר בן ריבאונדר, והתגלה גם כמוסר בן מוסר. שחקנים כאלה אנחנו רוצים אצלנו, בסיפרה. יש בו את אבק הכוכבים הזה, ויחד עמו גם סוג של צניעות מסוימת, שמתאימים לנו היטב. עמוק בתוך 2008, סניד הוא האיש הנכון לשמש כחביב הסיפרה. ומעל לכל יש בו ייחוד. אם לשריף היתה צלקת, למייק גיבסון לשון משתלחת, לוונדל אלכסיס ונוריס קולמן שפם צר ואהוב, לסטנלי ברנדי שן זהב ולבאק ג'ונסון צדודית של פנתר ורוד, סניד הוא סוג של כרמית גיא.
מי זו כרמית גיא? הו-הו, לכו לתעודת הזהות שלכם ותגידו לי מתי נולדתם. אהה, אין לכם עדיין תעודת זהות? זה מסביר את הכל. הרווח בשיניים הקדמיות-עליונות של סניד כל-כך מזכיר את כרמית גיא האהובה, אותה קריינית חדשות קלאסית וצנועה, שהיטיבה לגלגל מלים בפיה בימים בהם היה כאן רק ערוץ טלוויזיה אחד, ממש כפי שסניד עושה בכדור כל מה שהוא רוצה ומגלגל אותו לאן שהוא רוצה, בדרך כלל לתוך החישוק. גיא נעלמה, רק השד יודע מה היא עושה היום. היא בטח אי-שם בחוץ, ממש כמו האמת. ובינתיים, נוכל ליהנות כולנו מההעתק הגברי שלה, עומאר סניד בעל הרווח בשיניים, ששיחק תחת גיא אחר, גיא גודס, כאחד משלנו לכל דבר.
שחקן תותח הוא, סניד. אהוב עלינו ביותר, לא נכחיש זאת. שי צנוע לך ביום הולדתך מכל נציגי הסיפרה בתפוצות: קיסם מוזהב לחיטוט אישי בשעות הפנאי. עלה והצלח
|