התגרש שלוש פעמים, ישב בכלא, הכה את אשתו, איים בנשק על חיילים שבאו לפנות אותו משטח אדמה שקיבל בירושה, עודד שימוש בסמים. אבל בואו נתמקד במוזיקה שלו, שהייתה נפלאה לכל הדעות.

אחד עשר אלבומים הוציא האיש, לבד, בצמד או בהרכב. והלהיטים עליהם הוא חתום יכולים בכיף למלא כמה וכמה (כמה!) קילוגרמים של טקסט.

מה למשל? "זמר נוגה" (הידוע גם כ"התשמע קולי") או "אינך יכולה" של "החלונות הגבוהים" או "בלדה לעוזב קיבוץ" של כיף התקווה הטובה, בה שרה זוגתו דאז, ג'וזי כץ.

היה גם את "יחזקאל" האגדי, "לוח וגיר" הפרובוקטיבי משהו, "אצלי הכל בסדר" האופטימי ו"סוס עץ" שהוקלט במקור לסרט בעל אותו שם בכיכובו של שמוליק קראוס עצמו, אבל השיר שאולי מזוהה יותר מכל עם שמוליק קראוס הוא "רואים רחוק רואים שקוף", אותו הלחין וביצע.

גדולים וטובים שיתפו פעולה עם שמוליק קראוס לאורך השנים. ג'וזי כץ שגם הייתה זוגתו, אבי עופרים (שהקים איתו את צמד העופרים), אריק אינשטיין (יחד הקימו את להקת החלונות הגבוהים) ועוד רבים וטובים דוגמת אלון אולארצ'יק ומאיר ישראל.

קראוס קיבל את פרס שר החינוך למפעל חיים לשנת 2006. היו אי אילו אנשים שתמהו ואף מחו על ההחלטה, ובראשם שלי יחימוביץ'. יען כי כפי שכבר צוין, לא בדיוק טלית שכולה תכלת היה האיש. בסופו של דבר, את הפרס הוא קיבל.

ב-17 בפברואר 2013 נפטר קראוס מדום לב בבית החולים איכילוב. הוא הותיר אחריו שלוש גרושות, שני בנים ומאות שירים ישראליים נפלאים.