לעיתים, סוסוני יאור מתנהלים להם במימי הביצה בזוגות. לא אנו נחליט האם עסקינן ברומנטיקה אמפיבית, או בסתם העברת רשמים לגבי חולצות XXXXXXXL. יש לציין, כי לא קל למצוא ביצה שתכיל בשלווה יחדיו שני סוסוני יאור מתואמים, אבל פה ושם יש כמו במקרה הבא: הצימוד המוצלח בין השמנמן הקודם, מיסטר רנדולף זאק, לגיבורנו היום, מארק גאסול שמו כמובן.
מארק גאסול ס'אז (ככה כותבים בקטלונית, מסתבר) יליד הוא חתיכת סיפור. סיפור גדול אפילו, כמו האיש. אז בואו נספרו, אם כבר אני פה.
אי אז בתחילת שנות ה-2000, הסתובב באירופה וגם בספרד (אויש, זה יצחיק לנצח ביטוי הביפ הזה) בחור גבה מידות, ארוך כשרוך ומוכשר כשד. גאסול שמו, מקריות שכזאת.
שיחק קצת בברצלונה, ראה מהספסל את היונה עושה בהם שמות, אבל היה ברור שאירופה קצרה עליו. בגיל 21 הלך ל-NBA, לממפיס, נבחר רוקי השנה, ואחר-כך, בטרייד שנודע לשמצה, עבר ללייקרס, לגזור 2 אליפויות עם קובי.
מה היה חשוד בטרייד ההוא? ובכן , דובר בזמנו שהלייקרס קיבלו את אחד השחקנים הכי טובים בליגה, פאו גאסול, נו מה, תמורת בעצם כלום. הבעצם כלום הזה, אחיו.
מארק-שלנו.
ספוילר: בעוד פסקה וחצי, תפנית חדה בעלילה.
מארק גאסול, ילד הסנדוויץ' של משפחת גאסול, יש עוד איזה ענק בדרך שלא נדע מצרות, נולד ב-1985. קטאלוני מלידה, שזה ספרדי - רק לא. את שנות נעוריו בילה דווקא בממפיס, לשם באו המשפוחה להיות עם האח הגדול. מארק הפליא לככב בקבוצת התיכון המקומית כך מספרים. ברם, יש לציין, עסקינן בבית ספר שהוא במקור בית ספר לבנות, אז אני לא הייתי מחתים אותו נניח בברצלונה על סמך המספרים שנתן שם.
אבל מי שואל אותי? הוחתם לשנתיים בברצלונה. למה? תשובה אחת יש לי לזאת: כי היה אח של פאו גאסול, זה למה.
בימיו בברצלונה היה בחור שמנמן, חביב אך חסר כל חוש התמצאות ברחבי המגרש. לא דובים, ולא סוסונים. גולם מוחלט. אף אחד לא ישכנע אותי שהיה משהו מקצועי בתקופה שלו שם, חוץ משם משפחתו. אחרי ברצלונה נתן שתי עונות גם בג'ירונה. בשנייה שלהם נבחר כבר כ-MVP של הליגה.
מה היה בין כאן לשם, לא יודע. אבל גם בתקופת ג'ירונה, עת הופיע במדי נבחרת ספרד, ליד אחיו כמובן, איש לא חשד בעתיד לבוא.
כאמור - הטרייד על פאו נחשב כגניבה מוחלטת, משהו שעצבן קשות לא מעט אנשים. אולם מסתבר שיש משהו ברוחו של אלביס על ממפיס. מארק גאסול הוא תופעה שאני לפחות לא זוכר כמוה בתולדות הכדורסל העולמי, ובטח שלא האירופאי. בחור שבגיל 20 היה פשוט גולם מוחלט. גוש בשר כונה, ברוב טעם, על-ידי אי אלו פרשנים,
הפך תוך מספר שנים לאחד הסנטרים הטובים בעולם. לא פחות.
נבחר לשחקן ההגנה של השנה (האירופי הראשון), לחמישייה השנייה של ה-NBA, אולסטאר ועוד ועוד. משווים אותו לסאבוניס, לא פחות.
שחקן הגנה, מוסר מעולה, יד לא רעה מבחוץ, הקיצר - הסנטר הכי טוב בליגה. כבר לא שמנמן, עבר לגמרי לתחום החשוד כסוסון יאור פינת שור בר, ובניגוד לאחיו, איש קשוח. פאו-שלנו הרי נודע בשם גאסולינה על שם עדינותו ורכרוכיות-מה שהפגין, אפילו בימי גדולתו.
אצל מארק אין דברים כאלה. בריון, ולא לוקח שבויים, אתה לא הופך שחקן ההגנה של השנה בלי קשיחות של רוקי 4 נגד דראגו האיום. מטמורפוזה מוחלטת. אם היום תציעו לאנשי ממפיס להחליף בחזרה את האחים גאסול, הם מטביעים אתכם בביצה.
לא היה דבר כזה, אני אומר לכם, לא היה. זה פשוט לא אותו בן אדם. ומה עכשיו? יושב לו מארק בביצת ממפיס הענוגה, זכריה רנדולף לצדו.
עת נבחרת ספרד קוראת לו לדגל הוא מגיע, וגם שם כבר הספיק לזכות בכל מה שאפשר, כולל כסף אולימפי מול הלברונים. לאחיו הגדול, כבר יש 2 טבעות אליפות. מארק עוד צעיר, נכון לכתיבת שורות אלו, עדיין עשוי למלא כיסו באגוזים וגביעים כאלה וגם אחרים.
ומי יודע, אולי בקרוב יפציע ענק נוסף מבית גאסול, וישים את שניהם בכיס הקטן - ענק שלו. עד אז, יישב מארק בביצת היאור של כדורסלע-האתר, אחיו הצנום-גרום רשאי לעמוד על גדות הנהר ולמסור ד"שים ואתם ילדים בבית דעו לכם: תאכל מרק, תהיה כמו מארק.
נכתב על ידי רן בורוכוב
