את השיר Le Metèque ("המהגר", או בגרסתו העברית: "פרצוף של צועני"), פרסם ז'ורז' מוסטקי בשנת 1966, אך למעשה כבר מרגע שנולד היה מוסטקי בן לערב רב ומקסים של תרבויות, עמים ולשונות.
הוא נולד כיוסף מוסטקי בעיר מצרית, לאבא יווני ואם יהודיה, שדיברו בבית איטלקית ושלחו אותו לבית ספר צרפתי. יאאא אולוהים, בתקופות של יורובאסקט החבוב היה סובל מפיצול אישיות כזה, שהיה סוגר הטלוויזיה והולך לנגן בכינור עד יעבור זעם.
יוסף הקטן גדל וצמח ובהיותו בן 17, עבר לפריז עם כל המשפחה. מתוך הערצה לזמר ז'ורז' בראנסון, הוא שינה את שמו הפרטי לז'ורז', וכך הפך יוסף מוסטקי המצרי לז'ורז' מוסטקי הצרפתי.
בגיל 24 פגש החבוב אישה נאה וזמרת לא רעה בכלל, אחת בשם אדית פיאף. אז נכון שהיא הייתה בת 43, ובין השניים היו כמעט עשרים שנה הפרש. אז מה? זה לא מנע מהצמד לפתח רומן לצד שיתוף הפעולה המקצועי ביניהם, שהוליד, בין השאר את הלהיט Milord.
בישראל ביקר החבוב לא פעם לא פעמיים, ולמרות שהוא עצמו כמעט ולא שר בעברית (הסתפק בצרפתית, אנגלית, איטלקית, יוונית וספרדית בלבד), רבים משיריו תורגמו לעברית.
מה למשל? "את חירותי" של יורם טהרלב, "הגבירה בחום" של אילנה רובינא ויוסי בנאי, וגם "פרצוף של צועני", שהוזכר בתחילת האייטמון.
זה עבד גם הפוך. מוסטקי תרגם את השיר איילת אהבים מעברית לצרפתית וגם הקליט אותו.
ולמה "כמעט" לא שר בעברית? כי את השיר Les Mères Juives (א יידישע מאמע), הוא הקליט פעם בצרפתית, יידיש ועברית, ברם זו רק נגיעונת קטנטנה.
בשנת 2013 הלך החבוב לעולמו, והשאיר אחריו יופי של מוזיקה בסגנון השאנסון.
