טיוס בא מלמטה, חפר וחצב והפך להיות שחקן הפנים הדומיננטי ביותר במכבי ת"א בדרכו השקטה. מעמדת הדחה מוקדמת (אכן כי כן, חשבו לשחרר אותו בתחילת העונה), לזכייה בכל הז'יטונים.

אתלט ברמות משוגעות ממש, אחוזי קליעה פנטסטיים (לא מהקו, כן? כמעט פסלנו את החבוב בגלל העניין הזה, אבל רק כמעט). גגיסט מדהים, כולל חסימה ששווה אליפות על דונטה סמית', חביב נולד של 2013, במהלך האחרון במשחק מספר 2 בגמר ליגת קזינו. וכל זה בשכר שווה לכל נפש, אומרים האומרים ומספרים המספרים.

אז הוא כן בא או לא בא לנבחרת, לא נעשה מזה ביג דיל, יען אלכס טיוס רשם חתיכת המראה שכמותה רואים רק לעיתים רחוקות. נגר מלהטט בשחקים, שילוב מעניין שמצא חן בעינינו מאז ומעולם. והיו כמה כאלה בעבר, כן? כל מיני איאן לוקהארטים, פאנצו' הודג'סים, קונראד מקריים וכאלה. הוא, בכל אופן, גם אלוף יורוליג. הם לא. ומקריי בכלל מנוח זה מכבר, אבל זה סיפור אחר.

שנסכם? אלכס טיוס, בהחלטה שאולי אינה פופולרית בעקבות דחייתו את נבחרת ישראל, הוא חביב נולד לשנת 2014 ומכאן גם חביב הסיפרה וחלק מ'אגדות מהלכות'. לא אהבנו זאת אלכס, אם כי לסיפרה חוקים משלה והיא יודעת למחול ולהעניש, לכבד ולנזוף, ללטף ולסטור. באופן תמוה ביחס לסירוב להגיע לנבחרת, הפעם הלב איתך בעקבות ההתקדמות המקצועית המרשימה.

אז היידה אלכס טיוס, היידה, היידה, היידה, גם אם כי בקול חלוש-משהו שלא ישמע העם וירגז עד בלי די.