ענק היה, מספרים. כלומר, ה-2.04 שלו, לפני הכפיפות המסוימת שהשתלטה עליו כפי שהיא עושה כמעט לכל מי שמתבגר, היה אז משהו מיוחד. אז = לפני כמה וכמה (וכמה!) עשרות שנים. הגובה הזה היה באמת חריג. היום שחקן כזה הוא סתם עוד טאוויל, יו נואו. בטח לא מיוחד ויוצא דופן כמו פעם.

הרבה דברים הופכים את האיש הזה, סנטר נבחרת ישראל לשעבר, ליוצא דופן. שמו הפרטי, למשל, ששולח תנחומים לכולנו על שלא זכינו לראותו נע על המגרש בשיא הקריירה שלו. גם אישיותו הנחמדת עד מאוד ועד בלי קץ ועד בלי די. כהן-מינץ לא התערב, לא התערבב ולא היה מעורבב. רוב האנשים לא ידעו עליו הרבה, אם בכלל. לא ברור אם היה חרד לפרטיותו, או פשוט ביישן ושקט. כך או אחרת, אחרת או כך, זה מאוד מוצא חן בעינינו כאן, בכדורסלע-האתר.

בשנים האחרונות הגיח מפעם לפעם, הפציע פה ושם, בהתאם להזמנות שונות. כאן בחרו בו לאחד מחמישים הגדולים של כדורסלני ישראל בכל הזמנים, שם בחרו בו לאחד מעשרת השחקנים הטובים ביותר של תל-אביב, ועוד כהנה וכשמה פרסים אישיים. מבלי להכיר את האיש הזה, שבנו, אורי, כדורסלן מוכר וידוע בפני עצמו כינה אותו פעם "הדינוזאור", אין ספק וספק אין שכל אחד ואחד מהפרסים האלה הגיעו לתנחום. ועוד איך הגיעו.

מה נספר ומה נאמר על כהן-מינץ? עלה לארץ מלטביה; היה אלוף ישראל בטניס בגילאי נוער, או משהו כזה; התגלה על פי האגדות על ידי יהושע רוזין ז"ל שלקח אותו תחת חסותו וטיפח אותו; הרביץ את רוב הקריירה במכבי ת"א ושיחק גם באליצור ת"א במגרש הפתוח ברחוב צייטלין; אומרים שהוא הגבוה הישראלי הטוב ביותר שהיה כאן, לפחות נכון לזמנים בהם שיחק, יען כי יש מצב עצבני, למשל, שגבוה פיזי ואתלטי כמו יניב גרין למשל היה מקשה עליו מאוד את החיים ואז, כאמור, לא היו כאלה.

זאת ועוד, יו נואו: 1076 נקודות ב-89 הופעות בנבחרת ישראל, שזה 12.1 למשחק לעצלנים שבינינו. עוד 590 נקודות עם מכבי ת"א בגביע אירופה. היה קפטן נבחרת ישראל. השתתף בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע עם מכבי ת"א. קיים את משחק הפרידה שלו ממכבי ב-1975 נגד נבחרת אירופה ושאר כהנה וכשמה תולדות מעניינות ונאות כרפאל לאורך הקריירה (רגע, רגע, עליתי על משהו: האם נאה כרפאל סיקר את ימיו של תנחום במכבי? מעניין, אם כי זאת לא נדע). ובקיצור, מהגדולים הינו.

במחצית השנייה של 2014 נפרד מאיתנו לתמיד לאחר מחלה ממושכת.