|
אליל הסיפרה
האיש הטריף בזמנו את נשיאות הסיפרה, ואף פעם לא ידענו למה. היתה זו יכולת הסקורינג המשובחת שלו? העובדה שהחליף את אלילנו, סשה דנילוביץ', בבולוניה? יכולת החיקוי המצוינת לתנועותיו של דראז'ן פטרוביץ' האדיר? החלקלקות שלו בכניסה לסל, או הקליעה הממזרית מחוץ לקשת? כנראה. וגם מידותיו המושלמות לעמדות 2-3, הוא היה פשוט זה. הדבר האמיתי נכון לאותו זמן. ואל תדברו איתנו על הגנה. ממתי הגנה מעניינת פה מישהו בכלל? אריאן קומאזץ הקרואטי היה החבילה ההתקפית הכי מהוקצעת שיש. היו לו משחקים של 40 וגם 50 נקודות בליגה האיטלקית.
נהנינו בזמנו, מרבית חברי הנשיאות, לראותו מאכיל את מכבי קש ותבן בבולוניה העיר, ושומר על כבודה מול הצי הצהוב שאיים להתפרץ ולהתעצם ועשה זאת מספר שנים מאוחר יותר. לא יכולנו שלא להעריך את ביצועיו לצד אורלנדו וולרידג'. אחד דופק שלשות, השני דופק דאנקים. הללויה, גם אם זה לא הביא את בולוניה לשום מקום. עקבנו אחריו בווארזה, אפילו באולימפיאקוס, אם כי לא הבנו מעולם מה יש לקרואטי עדין נפש ויפה מראה כמו קומאזץ לחפש אצל המאוסים מיוון.
דיווחנו בסיפרה על קרבות אימים שניהל מול זדראבקו ראדולוביץ', קרואטי אחר, בימים ששניהם שיחקו באיטליה. זה קולע 30, השני מחזיר 40. זה מטפס ל-40, בא השני וסוגר 50. היו שנים, היו ימים, וצר לי לומר לכם: הם אינם עוד. גם קומאזץ לא. פעם הוא עוד ניסה להגיע לטורונטו או מה, זה לא ממש עבד. עדין נפש הוא ויפה מראה. שב עימנו, אמרנו לו, מה לך ול-NBA. חגוג לך יום הולדת באצילות האופיינית לך, אליל. מזל טוב
|
