כשמנסים למנות את הזרים הגדולים בתולדות הפועל ת"א, עולים שמות גדולים בהרבה מדמונטז סטיט. אבל דווקא הוא, שלאורך רוב עונתו הראשונה היה מועמד להיחתך מהליגה הלאומית, הצליח להיכנס לליבם של לא מעט אדומים ולאחר מותו ערכה הקבוצה מכירה שכל רווחיה הועברו כתרומה למשפחתו.

סטיט הגיע מאוניברסיטת קלמזון להפועל ת"א – אז עדיין הפועל אוסישקין - כרוקי בקיץ 2011, שהיה גורלי מבחינת העמותה הצעירה. רצף עליות הליגה של הקבוצה נקטע שנה לפני כן, ארז אדלשטיין, המוכר לקוראינו גם כמאמננו האדמוני לשעבר, מונה למאמן ראשי והחליט ללכת על צמד זרים שיוכל להמשיך איתו לאחר מכן גם לליגה הבכירה. זה אכן קרה, אבל הדרך של סטיט ללב האוהדים לא הייתה קלה.

הבוסריות שלו ושל קרטיס קלי עלתה לקבוצה במספר הפסדים מפתיעים, בחשש כבד שגם הפעם המשימה לעלות לליגת העל לא תצלח ובעיקר בביקורת רבה על הרכז הצעיר, שלצד מהלכים מרהיבים נטה גם לאיבוד כדורים שבטניס היו קוראים להם בטח Unforced Errors. מלבד הליגה הלאומית, הקבוצה השתתפה בליגה הבלקנית והעפילה לחצי הגמר – שם הפסידה להפועל גלבוע/גליל – אבל נקודת הציון החשובה ביותר היתה אולי בניצחון המפתיע על אותה גלבוע בגביע. סטיט נתן את כל הרפרטואר שלו, היה רחוק 3 אסיסטים – וגם 3 איבודים – מטריפל דאבל והרוויח נקודות זכות ביציע.

באותו משחק התחוור שאולי קשה לו מדי פעם מול "ילדים" או "קשישים" בליגה הלאומית, אבל כשהרמה עולה, הוא יודע להתאים את עצמו. אחרי עונה לא פשוטה, סטיט והפועל ת"א טיפסו לליגת העל ושם הוא כבר פרח. אדומי העור שיחקו לא פעם עם שני זרים בלבד – הוא וקלי – אבל הצליחו להשתלב בליגה ועלו לפלייאוף. לצד ההגנה שתמיד היתה שם, הוא הפגין שיפור מרשים בהתקפה והיה מהזרים היעילים בליגה פר דולר, אם אי פעם מישהו היה עושה דירוג כזה (יש מתנדבים בקהל?).

לחוזה לעונה נוספת זה לא הספיק, סטיט התגלגל למונס מבלגיה וכעבור עונה חזר, הפעם למכבי חיפה. עוד לפני אמצע העונה והוא וג'ף אלן נעצרו בחשד לשימוש בסמים ושוחרר לאלתר ומשם הוא המשיך לקוסובו, מקסיקו וליגת המשנה בטורקיה בה רשם עונה מצוינת עם 20, 5 ו-5 בממוצע. בקיץ 2016, שעות בודדות אחרי שצייץ בטוויטר "תודה לאל", נמצא מת בביתו בעקבות התקף לב, תוצאה של פגם מולד ככל הנראה. הוא השאיר אחריו בת זוג הרה ולא מעט לבבות שבורים.