הופה, מה יש לנו לפנינו: תותחן או חבר בלינק הלא מספיק מעובה "בית הלוחם" של כדורסלע-האתר? גאנר בן גאנר היה ומצד שני, לא הספקנו ליהנות ממנו מספיק בשל פציעות שגרמו לו לתלות את הנעליים סופית בגיל 30, אחרי שנתיים בהן לא שיחק כלל והיה עסוק בעיקר בתביעות משפטיות מול אולימפיאקוס וחברות הביטוח.

מצ'יאוסקאס, או מסיג'אוסקאס כפי שנקרא אז בחלק מכלי התקשורת הפחות ערניים, פרץ בגיל מאוחר יחסית. הוא גדל בנוער של נפטונאס קלייפדה ובגיל 19 עבר לריטאס וילנה, בה עשה שדרוג גדול, זכה בשתי אליפויות ומיצב את עצמו כאחד הקלעים הטובים ביבשת שמעט מדי אנשים הכירו. שימו לב למספרים: 52%, 54%, 48% ו-53% בארבע עונותיו בריטאס. לשלוש. עונתי! בלתי נתפס.

טאו ויטוריה, אחת שתמיד ידעה לדוג כישרונות צעירים ולטפח אותם, שמה עליו את ידיה בקיץ 2003, בו גם זכה עם ליטא במדליית זהב ביורובאסקט (21 נקודות בגמר מול ספרד). במשחקו השני ביורוליג כבר ניצח בחוץ את בנטון טרוויזו עם 32 נקודות, במשחקו השביעי הפגיז 40 מול וילרבאן כולל 6 מ-6 לשלוש ו-14 מ-14 מהקו. טאו הלוזרית לא הצליחה לעבור את הטופ 16 למרות סגל נוצץ שכלל את סקולה, נוצ'יוני, קלדרון, פריחיוני (למתקדמים), ספליטר ועוד, אבל התנחמה בזכייה בגביע המלך.

שנה לאחר מכן מצ'יאוסקאס כבר נבחר לחמישיית העונה ביורוליג והוביל את טאו עד למשחק הגמר, כולל ניצחון סנסציוני על צסק"א המארחת בפיינל פור. בקרב על התואר כבר חיכה לו חברו לנבחרת, שרונאס יאסיקביצ'וס, שניצח אותו עם מכבי ת"א. בקיץ שניהם עלו על טיסה לארה"ב ועברו ל-NBA. חשבתם שההרפתקה של שאראס שם הייתה קצרה? הצחקתם את "מאצ'אס", שאחרי עונה בודדת בניו אורלינס ו-44 נקודות ב-19 משחקים חזר לאירופה עם בטן מלאה על המאמן, הקבוצה ומה לא.

אולימפיאקוס של פיני גרשון התכוננה לפיינל פור באתונה באותה שנה ושמחה לקלוט אותו עם חוזה שהכניס לו למעלה משני מיליון יורו לשנה. עוד לפני המשחק הראשון הוא קרע את גיד אכילס וכמעט לא שיחק כל העונה. שנה לאחר מכן חזר בסערה עם רצף הופעות גדולות בתחילת היורוליג, אבל שוב נפצע וכאן נקטעה הקריירה של החבוב המוכשר הזה. ההמשך היה כאמור בבתי המשפט ובגיל 30 הוא הודיע שלא יוכל לחזור לשחק. הוא קיבל ג'וב כעוזר מאמן בפרלאס וילנה, אבל עוד לפני תחילת האימונים עז, אולי כי קשה לעיתים המעבר מקודש לחול.

בזמן שרוב בני דורו הליטאים שיחקו עד סוף העשור הרביעי לחייהם וחלקם אף בתחילת העשור החמישי, הוא נאלץ לפרוש אחרי חמש עונות בלבד ברמות הגבוהות באמת – אחת מהן כנער מגבות מתוסכל מעבר לים. חבל, לא כל יום רואים כזה קלע טהור.