רייט נולד בשיקגו, עבר בנבחרת הנוער של ארה"ב ושיחק שלוש שנים באוניברסיטת אריזונה, בין היתר לצד שמות גדולים כמו גילברט ארינאס, ריצ'רד ג'פרסון, לוק וולטון וג'ייסון טרי. ב-2001, אחרי שרשם דאבל-דאבל בהפסד בגמר המכללות לדיוק, הוא החליט לוותר על שנת הסיניור ולצאת לדראפט. ניו יורק ניקס בחרה בו במקום ה-39, אבל כמו לא מעט בחירות שלה, הוא מעולם לא מצא את דרכו ל-NBA.

הוא התחיל את דרכו כמקצוען בורוצלאב, עשה מספרים יפים ביורוליג והוביל את הקבוצה שאצלנו מתחרזת עם קצורין לאליפות האחרונה שלה נכון להיום, כשהוא נבחר ל-MVP של סדרת הגמר. אחרי עונה בגראנדה, בסיומה ירד ליגה, הוא הגיע להפועל ת"א. ואיזו קבוצה הייתה אז לאדומי העור: ארז אדלשטיין על הקווים, צוות ישראלי מצוין שכלל את ליאור ליובין, מתן נאור, אור איתן, דרור חג'ג' ויניב גרין וצמד הבוסמנים וירג'יניס פראשקביצ'וס ויסמין הוקיץ'.

רייט היה הפלאח של החבורה: עולה מהספסל כמחליפו של גרין הצעיר, חופר בצבע כמו שופל ואוסף נקודות, לא פעם אחרי תיקון שני או שלישי להחטאות של עצמו. הוא היה שותף לשני ניצחונות בדרבים, עלייה לגמר הפלייאוף והעפלה לפיינל פור היורופ ליג או איך שקראו לזה אז. רייט בא לעבודה כמו וטרן אמיתי על אף שהיה אז בן 24 בלבד, עשה את שלו בדקות שהוקצבו לו והיה חלק מקבוצה נפלאה שתיזכר כאחת המוצלחות של הפועל ת"א בעידן המודרני. הוא לא היה גבוה במיוחד, לא אתלטי במיוחד או בכלל עושה משהו בצורה יוצאת דופן, אבל הכוח והאגרסיביות הפכו אותו לשחקן צבע מושלם לרמות הביניים באירופה.

הסוסון הצעיר לא חזר לשחק בישראל אבל הותיר חותם כאי של יעילות. בהמשך הוא חרש את אירופה, שיחק בגרמניה, צרפת וטורקיה, שם מצא לעצמו בית שני, התאזרח וקיבל את השם עלי קראדניז. הוא אסף מספר תארים אישיים וקבוצתיים ועל פי בני משפחתו, תיכנן לשחק עוד שנתיים בטרם יפרוש, ברם-אולם המוות המסתורי והברוטאלי השיג אותו בגיל 35.